דיווח כוזב של שעות סיעוד | "מיכל סיעודית בת 91: אין בדיקה ואין מעקב אחר חברות הסיעוד, הכל פרוץ"

יו"ר הוועדה, ח״כ כהן: האירוע לא מפוקח והבעיה הזאת פוגעת בכרבע מיליון קשישים סיעודיים

הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה קיימה היום (א) דיון מעקב בנושא דיווח כוזב של שעות סיעוד בקרב מטפלים ושורדי שואה סיעודיים.

יו"ר הוועדה, ח"כ מירב כהן אמרה בפתח הדיון: "בעיית הדיווח הכוזב של שעות סיעוד רחוקה מאוד מלהיפתר. הבעיה הזו פוגעת בכרבע מיליון קשישים שמקבלים שעות סיעוד מעובדות ועובדים סיעודיים בעלות של כ-15 מיליארד שקלים למדינה, אך לא מקבלים את העזרה שמגיעה להם במלואה - ולפעמים אף רחוק מכך.

אין חולק שמדובר בעובדים מסורים שעושים עבודת קודש קשה ושוחקת, אך הבעיה היא מערכתית ועמוקה. וזה לא שאין פתרונות, יש פתרונות. הם פשוט חלקיים, ובמקרים רבות הם מעוכבים עקב התנגדויות וגרירת רגליים. כך קרה עם פיילוט שעון הנוכחות, שיישומו ב-3 ערים נחל הצלחה מסוימת, אך הוביל לצערנו גם לפרישה של עובדות בשל העובדה שהוא ריסק את שיטת העבודה שלהן, שמאפשר להן לחיות בכבוד. בכל מקרה הרחבת הפיילוט מתמהמהת בשל התנגדויות ומאבקים משפטיים. כך גם המכרז החדש של המוסד לביטוח לאומי, וכן צו ההרחבה להסכם העבודה מול ההסתדרות, שהיה אמור לשפר את תנאי העבודה של העובדים הסיעודיים - תקוע 4 שנים.

מיכל פיק, סיעודית בת 91: הזעקה שלי שביטוח לאומי לא מפקח על חברות הסיעוד, ולא הרים פעם אחת טלפון כדי לוודא מה קורה. המטפלות מקבלות 32 ₪ לשעה, וחברות הסיעוד לוקחת 36 שקלים לכיס, כדי לבנות משרדים מפוארים. אין בדיקה ואין מעקב, הכל פרוץ. שמעתי שהנהיגו את שעון הנוכחות באפליקציה וכך יש פיקוח ובקרה. אני זכאית ל-20 שעות שבועיות, מגיעה אליי אישה נהדרת אולי 5 שעות בשבוע, וחברת הסיעוד מקבלת את היתר.

חנה פדידה, בת להורים סיעודיים: זקוקים לכל שעה סיעודית ואנו חווים לא מעט קשיים. מגיעים מטפלים שדורשים שנחתום על מסמכים למרות שהם לא עושים את כל השעות. בכל חודש יש את המלחמה הזאת. פניתי לחברת הסיעוד ונאמר לי שזה המצב ואנשים לא יסכימו להגיע ללא החתימה על השעות האלה.

עו"ד דפנה פודור, יועמ"ש מטה המאבק הסיעודיים: שירות זמין שצריך לספק לפי החוק הוא שירות מלא. אם אדם זכאי ל-14 שעות הוא צריך לקבל את כולן או תגמול כספי. איגוד חברות הסיעוד במקום להודות שהם לא מצלחים לספק שירות, מערימים קשיים, זאת חוצפה הזאת לחייב אנשים לקחת חלק בהונאה הזאת. הפתרון יהיה לתת למטופלים הסיעודיים להצביע ברגליים, מי שלא מקבל את מה שהוא זכאי לו, יקבל כסף שמגיע להם כדי שהם ידאגו לעצמם. עו"ד מאיה בנדס, יועצת משפטית של המטה הוסיפה: עד שסוף סוף יצא מכרז חדש אחרי 15 שנים, חברות הסיעוד הגישו עתירות נגד המכרז כדי להעשיר את הכיס שלהם.

נטלי גבאי מנהלת אגף סיעוד בביטוח לאומי: מבצעים בקרות לאורך כל השנה. כשמתקבלות תלונות הן מטופלות, אך הן מינוריות. ברגע שיש דוחות שקשישים חותמים עליהם והתלונות בסוף נעצרות אצל חברות הסיעוד בגלל חשש אנחנו אין לנו מה לעשות. אנחנו בקצב פריסה מהיר שעד סוף השנה נתרחב לעוד מקומות ברחבי הארץ. הביטוח הלאומי מעביר את 67 השקלים עבור שעת סיעוד פלוס 4 אחוז תוספת, אבל לא יכולים להכריח את המעסיקים לשלם את התוספת הזאת. לא נוכל לשפר מלבד סכום זה את השכר. המהות של גמלת הסיעוד היא לא ניקיון. במידה ויש תלונה ששעות הסיעוד לא מסופקות בפועל, מדיניות הביטוח הלאומי לאפשר לקבל את הכסף.

דורון רז, יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל: בתעריף הביטוח הלאומי כתוב שהרווח של חברות הסיעוד הוא 4%, כל יתר הכספים מוקדשים לשירותים נוספים שאנחנו נותנים.
קשישים רבים לא מקבלים את השירות כי הם מצפים שביטוח לאומי ישלחו עוזרת בית, וביטוח לאומי לא הגדיר למה הם זכאים במסגרת הטיפול שלהם. ישנם 180 אלף מטפלות ומטפלים. אי אפשר להשחיר את כולם, יש בעיות שטעונות טיפול, וחלק מהפתרון הוא לשפר את תנאי המטפלים, זה שורש הבעיה. יש צורך לטפל בתופעה הזאת של דיווח כוזב. אנחנו אלה שאפיינו במשך חמש שנים מערכת נוכחות שתיתן מענה. המערכת הזאת כבר בשטח, ברגע שהיא תיפרס בשלמות ותתגבר על הקשיים היא תיתן פתרונות ובקרה מלאה.

יעקב סדן, מנכ"ל מתן חן שירותי סיעוד: אנחנו משלמים יותר מ-4% תוספת. הביטוח הלאומי בודק את שביעות הרצון של הקשישים, ו-90% אחוז מהם מדווחים על שביעות רצון מהמטפלים. הבעיה היא לא רק בשכר הנמוך שהמטפלים מקבלים, אין להם ביטחון כלכלי. אין מוביליות במקרה שהמטופל מאושפז. מה שצריך להיבדק הוא איכות הטיפול. יש להפריד בין הטיפול לקשיש לבין ניקיון הבית.

סמדר בן עזרא פרחי, מטפלת בחברת סיעוד: אף אחד לא מכיר את עבודת המטפלת. יש 120 אלף מטפלת ישראליות, מישהו בדק את גילאי המטפלות שבהרבה פעמים הן אחרי גיל פנסיה, מישהו חשב על זה ביחס לאפליקציה? המטפלת לא מטפלת רק בקשישים אלא בכל בני המשפחה והבית, זה לא אמור להיות אבל זה מה שקורה בפועל מחוסר הברירה. אם נסרב לנקות את הבית יחלפו אותנו במטפלות אחרות.

אלה סימלנסקי מטפלת סיעודית: 40 שנים לא השתנו תנאי המטפלת ותפקידיה. לא מדברים על ביקורות לא רק על המטפלת, אלא גם על המטופלים. לא נדלקת לביטוח הלאומי נורה אדומה שמטופלים עוברים מחברה לחברה? מבקשים כבר שבע שנים הגדרות של המטפלות שעובדות ללא תנאים. לא נקבל את פתרון שעות הנוכחות ללא שינוי תנאיי העסקתנו.

יו"ר הוועדה, ח"כ מירב כהן סיכמה את הדיון: יש לפרסם שוב את מדיניות הביטוח הלאומי שבמידה ויש תלונה ששעות הסיעוד לא מסופקות בפועל, מדיניות הביטוח הלאומי לאפשר לקבל את הכסף. המבקשת מרשות לניצולי השואה לרכז את כל התלונות ותעביר אותן לביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי צריך בתקופת הביניים הזאת לבצע בקרות וביקורים גם בבתים עצמם. בנוסף, נפנה לשר האוצר לגבי צו ההרחבה שצריך להעלות את שכר המטפלות. בדיון הבא נתמקד בסוגיית הרווח של חברות הסיעוד. צריך להסתכל על המציאות בעיניים והמציאות הזאת מכוערת, האירוע לא מפוקח וצריך לייצר פתרונות גם למטופלים וגם למטפלות והמטפלים.