Oh my heart — high up (הֵי לִבִּי — עֲלֵה גָּבוֹהַּ) | GARO NEW MUSIC

The song has a mystical and contemplative tone. It speaks from a place of intimacy, as if the narrator were waking in the middle of the night and hearing an "inner sound" that guides him toward a place of light, calm, and truth. It is a spiritual quest more than a concrete narrative.
The rhythm (as indicated: slow opening, bridges, a long "gesher") accompanies this feeling of a progressive inner journey.

🜂 Main theme: the return to the origin
Throughout the lyrics, a recurring motif appears:
"My heart, rise high"
"My soul, return"
"The silence calls you by name"
"The ancient light recognizes you"
This suggests that the journey is not outward, but toward an inner source, a spiritual or emotional origin that the character feels he has forgotten.
The "light" represents wisdom, truth, inner peace, or even a sense of the divine.

🌿 Silence as a Guide

Silence appears not as emptiness, but as presence:
“Silence falls upon my soul”
“Silence does not deceive”
“Silence reveals a small secret”
“I return to silence… I return to the light… I return home…”
In the song, silence is a teacher: it calms, reveals, calls, sustains.
It feels almost like a meditation set to music.

💧 Emotional Healing

There are direct references to a healing process:
“I take the pain and leave it on the earth”
“I heal it with a whisper of love”
“The light is reborn within me”
The character is letting go of emotional burdens and allowing something gentler and more loving to enter.

🌌 Cosmic and Natural Imagery
The song blends natural and celestial elements:

Still water
Valleys and mountains
Stars
Ancient wind
All of this creates a symbolic landscape of a “spiritual journey.”
It feels like walking through a territory between the real and the inner.
🕊️ Dialogue with the Heart and Soul
Much of the text is written as an inner call: the narrator speaks to their own heart and soul as if they were living companions.
This reinforces the main message:

👉 the return to oneself, to one's essence, to one's inner home.

Oh my heart — high up (הֵי לִבִּי — עֲלֵה גָּבוֹהַּ)


🕯️ Ending: Surrender and Acceptance

The climax says:

“To the source from which you came”

“Return to Him”

“The great fire brings us back home”

And it culminates with: “Hinneni” — ‘Here I am’

“Hinneni” is a biblical expression deeply meaningful: it signifies total presence, surrender, and spiritual availability.

It is a profoundly solemn ending.

⭐ In summary

The song suggests:

An inner search and a process of spiritual awakening.

A return to the light, peace, the source, and the inner home.

An intimate dialogue with the heart and soul.

A path of healing, guided by silence, nature, and an eternal light.

Finally, a profound acceptance, expressed with “Hinneni.”

It is a piece that evokes meditation, transcendence, and inner reconciliation.


Oh my heart — high up (הֵי לִבִּי — עֲלֵה גָּבוֹהַּ)

שֶׁקֶט נוֹפֵל עַל נִשְׁמָתִי…
אוֹר רַךְ מַגִּיעַ מֵרָחוֹק…

בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה אֲנִי קַם לְהַקְשִׁיב
לְקוֹל דַּק שֶׁמְּנַגֵּן בְּתוֹכִי
כָּל צַעַד מוֹלִיךְ אוֹתִי מֵעָבָר
אֶל מָקוֹם שֶׁהָאוֹר שָׁם לֹא נִכְבֶּה
רֻחַ קְדֻמָּה מַנְחָה אוֹתִי בְּלַחַשׁ
מַרְגִּישׁ כִּי לִבִּי נִפְתָּח בְּעִמְקוּת
וּמֵעֵבֶר לַשָּׁלוֹת וְהַשְּׁאֵלוֹת
נִפְתָּח לִי שַׁעַר שֶׁל אוֹר אֵין־סוֹפִי

הֵי לִבִּי — עֲלֵה גָּבוֹהַּ
אַל תִּירָא, הָאוֹר בָּךְ חַי
הֵי נִשְׁמָתִי — שׁוּבִי אֵלָיו
הַשֶּׁקֶט לֹא מְכַזֵּב, הוּא קוֹרֵא בִּשְׁמֵךְ

הֵי לִבִּי — עֲלֵה גָּבוֹהַּ
כְּמוֹ צִפּוֹר שֶׁמּוֹצֵאת רוּחַ
הֵי נִשְׁמָתִי — שָׁבִי אֵלַי
כִּי הָאוֹר הַקָּדוֹם מַכִּיר אוֹתָךְ

הֵי־אֵי־אֵי…
נוֹשֵׂאת אַתְּ תְּפִלָּה רַכָּה
הֵי־אֵי־יָה…
בֵּין הַכּוֹכָבִים אָנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ

בְּעֵינַי עוֹלֶה זוֹהַר שֶׁל מַיִם שְׁקֵטִים
הַדֶּרֶךְ מִתְאָרֶכֶת כְּמוֹ נְשִׁימָה אֲרֻכָּה
אֲנִי לוֹקֵחַ אֶת הַכְּאֵב וּמַנִּיחוֹ עַל הָאֲדָמָה
מְרַפֵּא אוֹתוֹ בְּלַחַשׁ שֶׁל אָהֳבָה
מֵעַל לָעֵמֶק, רוּחַ דַּקָּה עוֹלָה
נוֹשֵׂאת בִּי אֶת מַבָּט הַשָּׁמַיִם
וּבְכָל צַעַד שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה
מִתְחַדֵּשׁ בִּי הָאוֹר הַנּוֹלָד

הֵי לִבִּי — פְּתַח כְּנָפַיִם
הַדֶּרֶךְ קוֹרֵאת מֵעַל לַזְּמַן
הֵי נִשְׁמָתִי — חִזְרִי אֵלַי
כִּי הָאוֹר מֵאִיר גַּם כְּשֶׁהַלַּיְלָה כָּבֵד

הֵי לִבִּי — קוֹלֵּךְ עָלֶה
כְּמוֹ תְּפִלָּה שֶׁמָּסָעָהּ מִתְאָרֵךְ
הֵי נִשְׁמָתִי — אַתְּ לֹא לְבַד
הַשֶּׁקֶט שׁוֹמֵר עָלַיִךְ

הֵי־אֵי־אֵי… הֵי־אֵי־יָה…
הֵי לִבִּי… הֵי נִשְׁמָתִי…
חִזְרוּ אֵלַי… חִזְרוּ אֵלָיו…
אוֹר חוֹזֵר… אוֹר שׁוֹטֵף…

בֵּין הָרִים וַעֲנָנִים אֲנִי הוֹלֵךְ
קוֹל הָרוּחַ מְנַגֵּן לִי מַשֶּׁהוּ יָשָׁן
מַזְכִּיר לִי שֶׁהַדֶּרֶךְ אֵינָהּ נִגְמֶרֶת
רַק מִתְעַמֶּקֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר
וְכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי עוֹצֵר לְנַשּׁוֹם
הַשֶּׁקֶט מַגְלֶה לִי סוֹד קָטָן
שֶׁהָאוֹר אֵינוֹ רָחוֹק מִמֶּנִּי
הוּא בִּתְוָוךְ הַלֵּב

הֵי לִבִּי — עֲלֵה גָּבוֹהַּ
עַד הַמָּקוֹר שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאתָ
הֵי נִשְׁמָתִי — שׁוּבִי אֵלָיו
כִּי הָאוֹר הַגָּדוֹל מְחַזֵּר אוֹתָנוּ הַבַּיְתָה
הֵי לִבִּי — עֲלֵה גָּבוֹהַּ
וְאָמְרִי בְּלַחַשׁ אֶחָד:
הִנְנִי.

הֵי־אֵי־אֵי…
שָׁב לַשֶּׁקֶט…
שָׁב לָאוֹר…
שָׁב לַבַּיִת…