צבע-מרחב-זמן: בין שפה למחשבה ממצרים הפרעונית לימינו אנו - ד״ר לטיציה צרקווליני

ההרצאה התקיימה ב-16 במרץ 2021 והייתה ההרצאה השלישית בסדרת ההרצאות השנתית של בית הספר למדעי היהדות על שם חיים רוזנברג באוניברסיטת תל אביב: ״לפרוץ את תחומי המחקר, הידע וההוראה!״. במסגרת סדרה זו, חוקרות וחוקרי
בית הספר פורצים דרכים חדשות במחקרים בארכיאולוגיה, בהיסטוריה, בלשון, במקרא ובפילוסופיה.

ד״ר לטיציה צרקווליני היא מרצה בחוג ללשון העברית ולבלשנות שמית, הקימה את סדנת השפות, קוגניציות ותרבויות האפרו-אסייתיות באוניברסיטת תל אביב.

תקציר ההרצאה:
צבע, מרחב וזמן מייצגים שלושה תחומי חוויות אוניברסאליים, אבל הם נתונים לשינויים ניכרים בין שפות ובין תרבויות. בהרצאתה תראה ד"ר צ'רקווליני את הקשר בין שפה ומחשבה במשפחה הלשונית האפרו-אסייתית, לאור מגעים היסטוריים וקשרים גנטיים. שני מודלים תרבותיים היו דומיננטיים באפריקה ובמזרח התיכון בתקופות קדם: אלו של מצרים ודרום מסופוטמיה. ההרצאה תתחיל עם הבחנות תרבותיות ולשוניות על שימוש במושגי הצבעים הבסיסיים ורוחות השמים במצריים העתיקה, בשומר-אכד-בבל, בעברית מקראית ובערבית קלאסית. לאחר מכן, ייבחנו שפות מדוברות שמתועדות מעבודות שטח וחושפות משמעויות סימבוליות זהות והשפעות היסטוריות ותרבותיות בין ערבית בדווית של הנגב (עזאזמה), מצרית עתיקה, מהרי (שפה דרום ערבית חדשה אשר מדוברת בתימן ועומן). כך לדוגמא משתמשים שבט אל-צאניע (בדווים בנגב) ושבט ג'באלי של מנזר סנטה-קתרינה בסיני ברוחות השמים ובציוני דרך גיאוגרפיים מקומיים כנקודות כיווניות מרחבית, במיוחד בכיוון זרימת הנהר המקומי. גם תרבויות אפרו-אסייתיות מודרניות משייכות חשיבויות שונות לרוחות השמים, ומקשרות אותן גם לביטויי זמן. כך תחשוף הרצאה מדוע בשפות מצריות ושמיות העבר הוא קדימה (ק-ד-מ). מחקר שדה מראה שדוברים מבוגרים של ערבית בדווית מסמנים דקדוקית את המערך ההדדי של ישויות במרחב לאורך ציר זהה. זהו חלק מהעבודה של הסדנה לשפות, קוגניציות ותרבויות אפרו-אסייתיות, שמראה שהיסטוריה קדומה עדיין חיה, מועשרת בשפה וחרוטה במחשבה.