אוטובוסים של דן לא עוצרים בתחנה

הכל גרוע בסרטון הזה: הצילום, העריכה, הפונט המזוויע והסאונד;
אך יותר מאלו - גרועה הקלות שבה נהגי "דן" מחליטים שלא לעצור בתחנות.
זו לא תופעה חריגה, בהחלט לא חד פעמית, היא מוכרת לכולנו ומתרחשת על בסיס יומי. הייתי עד לעשרות מקרים כאלה במהלך השנה האחרונה, הן כמי שעומד בתחנה והן כנוסע על האוטובוס.
הזלזול. הסיפור כאן הוא הזלזול בלקוחות. אלה לא נספרים, לא קיימים, שקופים. הנהגים אפילו לא מאיטים את נסיעתם. הם לא מספקים ללקוחות המתייבשים בשמש את המחווה הפיזית המינימאלית. אין קשר עין, אין תנועות ידיים מתנצלות, אפילו הטייה עדינה של הראש לא תראו אצל הנהגים, אלה ברוב המקרים יעדיפו לשעוט קדימה, כאילו מעולם לא היו אמורים לעצור בתחנה. כאילו אין תחנה.
והאמת, אם להיות הוגנים: למרות האמור, קשה להאשים את הנהג. האוטובוסים עמוסים לעייפה בנוסעים, הביקוש גדול וצי האוטובוסים כפי הנראה קטן מדי. אין לי ספק שהנהגים יהיו הראשונים שירצו לשנות את המציאות הקיימת, אחרי הכל הם אלו המתמודדים (או לא מתמודדים) עם הבעיות בשטח.
אז על מי כן רובצת האחריות לפתרון הבעיה - על חברת דן? הרי היא לא שונה מחברות הפעלה אחרות. משרד התחבורה? עיריית תל אביב? הרשות הארצית לניהול תחבורה ציבורית? (אם הייתה אחת כזאת), רשות התחבורה המטרופולינית של גוש דן? (אם הייתה אחת כזאת).
כמי שעבד תקופה קצרה כדובר של גוף תח"צ, אני רוצה להציע - שאלת האחריות לא צריכה לעניין את הלקוח, היא צריכה לעניין את המפעיל. האינטרס של מקבל השירות הוא בראש ובראשונה האינטרס של נותן השירות. המשוואה הזאת כל כך פשוטה ובכל זאת לא מתקיימת.
אם משהו כן צריך לעניין אותנו, הלקוחות - זה הכוח שלנו. אותו כוח שבו אנחנו לא עושים די שימוש. הכוח להתנגד, להחרים, לכעוס, לתבוע, לדרוש, להתעקש - את כל אלו אנחנו לא עושים מספיק. כי זה בזבוז של זמן (נכון) ובזבוז של אנרגיות (נכון), ובאופן כללי אלו צרות של עולם ראשון, הרי יש נושאים בוערים וחשובים יותר (נכון).
אם הכל נכון - אז שיהיה לנו בהצלחה.