שיר עד - ספני שלמה המלך - מילים: נ. אלתרמן | לחן: נ. שמר | שירה: ש. אהרון, א. שמיר, נ. גלרון, 1977

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון 🔔 תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה.    / שירעד  
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן ופסנתר: נעמי שמר (2004-1930) |
עיבוד: גיל אלדמע (2014-1928) |
שירה: שלומית אהרון (נ' 1950), נורית גלרון (נ' 1951), אסתר שמיר (נ' 1955) -Nurit Galron, Shlomit Aharon, Astar Shamir |
ליווי קולי: הגבעטרון |

השיר "ספני שלמה המלך" ("King Solomon's Sailors"), נדפס לראשונה ב-1958 בספר שיריו של נתן אלתרמן לקורא הצעיר, "ספר התיבה המזמרת" (מחברות לספרות, עמ' 78-73).

השיר עוסק ב-3 פסוקים במלכים א' , פרק ט', 28-26.

על-פי פרופ' זיוה שמיר, אלתרמן השתמש בבקיאותו המקראית כדי לרמוז לקוראיו שהספנים העבריים של הנמל העברי הראשון הם יורשיהם של ספני שלמה המלך, והדגיש את חשיבותה של עבודת הצוות להשגת מטרות. ("הרעיון ההיסטוריוסופי הטמון בשיר הילדים "ספני שלמה המלך").

זהו "אחד השירים השלמים ביותר במבנם, [...] שיר המקים עולם שלם ב-3-2 קווים, בריתמוס ובזמר שבו" (על המשמר, 8.8.1958).

השיר הולחן ע"י נעמי שמר פעמיים.

את הלחן הראשון חיברה ב-1958-9, לתכנית 6 של תיאטרון סמבטיון, "השד יודע". בכורה: 9.5.1959.
היתה זאת הפעם הראשונה שבה הלחינה שמר שיר של אלתרמן. בשל אורכו, ביקשה שמר את אישורו של אלתרמן לקצרו. הוא אישר, באומרו ששיריו אינם שירי קודש.

ב-1972 חיברה שמר לחן חדש לבתי השיר. את לחן הפזמון השאירה ללא שינוי, זהה ללחנו הראשון. גרסה מושרת זאת, שאותה ביצעה במקור אילנה רובינא, היא המוכרת היום.
נעמי פולני ציינה על לחן זה, כי שמר עשתה בו עבודה נהדרת: לבתי השיר חיברה לחן מרצד; הריצוד נגמר כשמגיעים אל "ואל מול מרחק האופק הנגול...". זהו מסדרון מלודי לפזמון; ואז פורץ הפזמון בשלושה רבעים. משקלו יציב ולא מרצד כבבתים. מעין תרועה סוחפת. (בשיחת דליה גוטמן-נעמי פולני. "פוסט פלמ"חניקי").

השיר, המובא כאן בלחן מ-1972, הושר בתוכנית "שירים ב'צוותא' - עם נעמי שמר" - תכנית משירי שמר ובהנחייתה, שהתקיימה ב"צוותא" בת"א, ושודרה בערב ראה"ש תשל"ח, 12.9.1977, בערוץ הראשון של הטלביזיה הישראלית.
השיר נטבע ב-2008 בתקליטור 6, "עטור מצחך - שירי משוררים", מהמארז "הפסקול של המדינה - 40 שנות יצירה בטלוויזיה הישראלית".

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "נתן אלתרמן" ו"נעמי שמר", מפי:
• חברי הסמבטיון - רחל אטאס (2004-1934), אריק איינשטיין (2013-1939), יוסף (יוסי) פרוסט (2025-1937).
• האירוסים זמרי בית אלפא.

להלן גרסת השיר הכתובה, מ"ספר התיבה המזמרת" (הגרסה המושרת: ע"ג הסרטון):

כן, היה זה חבר עז מאין כמוהו!
ימאים היו הללו! איש ואיש!
צור וכוש ידעו טיבם, אשדוד והודו,
ים אילות וים כפתור וים תרשיש!

גם משוט גם כוס הטיבו לאחוז הם.
גם פגיון ידעו לתפוס בהידרשם.
הם נשאו עגיל גדול בתנוך האוזן
ומצנפת מואדמת לראשם.

על זרועם הייתה תמונה מקועקעת -
גור אריה ובצידו לב ירוי חיצים.
במסדר היה קולם על ים כרעם
בקוראם: יחי שלמה ויחי הצי!

ולאחר מסדר לגמו מיין הרקח,
על סיפון טיילו, ממרום המעקה
בשקיעה חזו יחדיו: שראצר, פקח,
הדרמלך ורמליה ובן-יקה.

ואל מול מרחק האופק הנגול
כך היו הם מזמרים יחדיו בקול:

עציון-גבר, עציון-גבר
עציון-גבר, ים אילות.
בסירות הים ייעבר
ובאוניות גדולות.
אך רחב מים לב גבר,
מי עוברו באין משוט?
נערה מעציון-גבר
עציון-גבר, ים אילות.

זאת זימרו הם. אחר כך בקול-עצבת
"ארוכה - זימרו - הדרך לתרשיש".
אחר כך, לקול פקודה, ברוח-צוות,
למלאכה קפצו בן-רגע איש ואיש.


כן! ברוח זו גם קרב היו עורכים הם
בנגח אותם ספינת ליסטים-של-ים.
כך עמדו מול החיצים והרמחים הם,
כחומה עמדו במערך מושלם - -

עד שומעם פקודה לתקוף... ואז בשעט
כסערה הם באויב היו פורצים
וכמעט היתה האוניה נבקעת
בקוראם: יחי שלמה ויחי הצי!

כל הצוות כאחד מבקיע בקע,
כל הצוות כאחד בצר מכה...
מתקדמים-פורצים יחדיו שראצר, פקח,
הדרמלך ורמליה ובן-יקה!

ובעודם עוברים כסער-ועלעול
כך היו המה נושאים ביחד קול:

עציון-גבר, עציון-גבר
עציון-גבר, ים אילות.
שיכה אותנו דבר
אם ניסוג ואם נימוט.
יוודע היום מי גבר
ותשמע את פועלו
נערה מעציון-גבר
עציון-גבר, ים אילות.

כל נמל אשר אליו ספינה כיוונו -
שם רעים להם, בכוש, בפוט בלוב,
כך הוגד: אנשי שלמה - אנשי שלומנו...
ימאים הם! יש בם רשף, יש הבהוב.

כך בכל מקום שבו השליכו עוגן,
ובייחוד במדינת שבא, בעיר-קיטור
שקשרה עם יהודה קשרי-ברית-אומן.
שם ממש לראות פניהם עמדו בתור!

התהלכו שורות-שורות בעיר-קיטור הם
וסביב אין עם שבא נח... הכל אצים...
עם שבא נע! סוער! מניף דגלים על תורן!
ורועם: יחי שלמה ויחי הצי!

שבאיות יפהפיות וקשוטות-פרח
צוואריהם חובקות, קוראות בקול נוגה:
הישאר, שראצר! איך אחיה כך, פקח?
הדרמלך ורמליה ובן-יקה!

עציון-גבר, עציון-גבר
עציון-גבר, ים אילות.
יפות-שבא, הה, שוד ושבר,
את הלב מושכות עד כלות.
אך אם עז וטוב לב גבר,
מי ימשול בו וישלוט?
נערה מעציון-גבר
עציון-גבר, ים אילות.

ובשובם באוניה לחצות ימים בה,
היא נושאת אוצרות כל ארץ ואיים.
אלמוגים בה וזהב בה ובשמים בה,
שנהבים בה וקופים ותוכיים.

היא חותרת מקוטרת מור ופלא,
מצולקת מסופות וזעף קרב,
ויודעה היא: ימאי שלמה המלך
נפלאו מאלמוגים ומזהב.

על חרטום ובראש תרנים צופים הם פרע,
כל כולם מן הטבח עד הקצין,
נכונים, עם הֵראות נצנוץ חוף ארץ,
להרעים: יחי שלמה ויחי הצי!

ואחד מתחיל בשיר... וכבר עד רגע
שר הכל! שרים חרטום ומעקה
ותרנים שרים! שרים שראצר, פקח,
הדרמלך ורמליה ובן-יקה!

שר הרוח, שר מפרץ כחול,
כל וכל שרים יחדיו בקול:

עציון-גבר, עציון-גבר... (כבפזמון האשון)

הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

מוזמנים לעשות 👍 ולהגיב.