01 לו חכתה נפשי, ניגון ר' חצקל'ה רוטנברג הי"ד - ר' עזריאל פורסט בזיץ של "עתיקין" חוהמ"פ תשפ"ב

בצוק העתים בשנות הזעם, בעיצומו של חג שביעי של פסח שנת ת"ש, יושב לו בבונקר החסיד הקדוש ר' יחזקאל רוטנברג הי"ד, מקורבו ונאמן ביתו של מרן הקדושת ציון מבאבוב הי"ד. לא בשר ולא יין, לא תפילה בבית המדרש, לא שולה"ט ולא פארברענגען עם חסידים כמצוות היום. אך צרה יגון ואנחה, כל יום מרובה קללתו משל חבירו, הרדיפות והרציחות של הנאצים ימש"ו עולים ומשתרגים מעל לראש, טבעת החנק וההרג מתהדקת, במעבה האדמה הטחובה אין אפילו אוויר לנשימה, קשה לדמיין מה עובר בראשם של היושבים בעמק הבכא. - אך אם יכלו הנאצים על גופם, לא יכלו המה על רוחם ונפשם של חסידי קמאי אלו.
ובכן, מה עושה החסיד ר' יחזקאל רוטנברג בשעה כזאת? לוקח לידיו את המחזור לפסח, ואולי אף מחזור לא היה ברשותו, מתעמק הוא בחרוזי הפיוטים הקדושים ביוצרות לשחרית ליום גדול זה, שביעי של פסח, ונפשו משתפכת מעומק לבו הטהור ובדביקות נוראה מלחין שלושה ניגוני קודש, על שלושת הפיוטים המדברים על שגב גדולתם וקדושתם של ישראל עם קדושים. ודומני שבכדי להבין את עומק הניגונים הללו, אין לנו אלא להעתיק לכאן מהמחזור את הפיוטים, ללחוץ על המספרים אשר בתוך הסוגריים להלן, להקשיב ולהתעמק בפירוש המלות, המקבלים כאן תוקף משנה, לב מי לא יחרד מהאמונה הצרופה של אותו חסיד וקדוש הי"ד.
חסד עשה עמנו הקב"ה בהשאירו בחיים כשריד ופליט את הבעל מנגן הנודע, הרה"ח המפורסם ר' שאול הוטערער ע"ה, ששהה באותו חג בבונקר ביחד עם רבי חצקל הי"ד, והוא זה שהביא את הניגונים הללו לחצה"ק באבוב לכ"ק האדמו"ר הדברי שלמה זצ"ל, אשר הנהיג לשורר אותם בשולה"ט בשביעי של פסח.
(מתוך כתבה בגיליון "עתיקין" 3 פסח תשפ"א)
בזיץ של "עתיקין" שהתקיים בחול המועד פסח תשפ"ב, בביתו של עורך עתיקין הרב בנימין נויפלד, הושר אחד משלושת הניגונים הללו, "לו חכתה נפשי" ע"י הרה"ג ר' עזריאל פורסט שליט"א
על הפסנתר: נאור גוטליב
על התוף האינדיאני: ישראל ז. שטרן