מגדולי רבני אשכנז על מעמד וסמכות הגאונים-המנהג-ההגיון והאיסור לשקול ״כזית״-{1896}הרב מנשה הקטן

{1896}הרב משה אלחרר רב העיר שלומי

מסכם ב-4 דברים את שיטתו של הרב מנשה הקטן {קליין} בספרו : ״משנה-הלכות״ וב ״הגדה של פסח״

שכתב ארבעה דברים מרכזיים :

1.ברגע שמונחת לפנינו תשובת רב האי גאון הסובר {כמו עוד גאונים רבים} ששיעור כזית הינו כזית- אף אחד מהאחרונים לא יכול לחלוק עליו. כמו שאף אחד מהאחרונים לא יכול לחלוק על הגאונים.

2.הרב מנשה הקטן מעיד על המנהג בדור הקודם {!!!}שהיה כדעת הגאונים שאכלו שיעור כזית כפשוטו —-שיעור קטן מאוד —-בדיוק כמו נפח {וחס וחלילה לומר משקל הנזכר בפרשת הקללות בהקשר של אכילת לחם} של זית הנותן שמן.

משמעות הדברים היא שבמצת מכונה יש יותר מ-15 פעמים ״שיעור כזית״.

3.אין מושג כזה של ״משקל״ בשיעורי אכילה ו׳ כזית- — הפעם היחידה שנזכר משקל באכילה בפרשת הקללות בספר ויקרא פרק כ״ו פסוק כ״ו חס וחלילה חס ושלום : ״ואכלתם לחמכם במשקל״ ואסור אסור לשנות מהמנהג- מעולם לא שקלו מצות בדורות הקודמים..

4.דברי רב האי גאון והמנהג מאוד מאוד הגיוני שצריך לאכול כמות קטנה כדי לקיים את המצוות בליל הסדר