אביבה לניאדו 10315

שם: אביבה לניאדו

מס' סימוכין: 10315

שנת לידה: 1939

ארץ מוצא: סוריה

עיר מוצא: חאלב

סיכום ראיון:

אביבה נולדה בשנת 1939, שמה היה קלרה כשנולדה, בעיר חאלב שבסוריה, למשפחה ברוכת ילדים.

הם גרו בשכונת ג'מליה החדשה, שכונה יהודית.

שלושה מאחיה הגדולים של אביבה עלו לארץ ישראל עוד בשנות ה1940 המוקדמות. כשאביה חלה במחלת לב, נסעו האם והאב בשנת 1945 יחד לבית החולים הדסה בירושלים להתייעצות רפואית, ושם נאמר להם שאין הרבה מה לעשות. הם פגשו את האחים בארץ, והצליחו לשכנע את האח הבכור שיחזור לסוריה, לסייע בפרנסת המשפחה. הוא חזר עימם, והתחתן בסוריה.

אביה של אביבה וחלק מהאחים עסקו בצורפות בשוק. אביבה זוכרת כיצד בילדותה הייתה הולכת עד לשוק כדי להביא להם ארוחת צהרים. כעבור זמן לא רב נפטר אביה של אביבה.

הקשרים עם המוסלמים היו טובים. היא בעיקר זוכרת קשרים טובים במיוחד עם הבדואים שסביבם.

מהכרזת האומות המאוחדות ב 1947 החל מתח קשה עם המוסלמים. היו פרעות, בתי כנסת נשרפו (לא היו פגיעות בנפש) והייתה תחושה שחייבים לצאת.

אמא של אביבה יצרה קשר עם מבריחים, ולילה אחד, ביום האחרון של סוכות בשנת 1949, הם יצאו בחשאי במונית עם עוד שתי משפחות אל ביירות. גם מביירות אסור היה לעלות לישראל, והמשטרה חיפשה את הפליטים מסוריה. הם גרו אצל משפחות יהודיות בבירות, כמו רבים רבים מן הבורחים מסוריה, עד לעליה. הייתה למשפחתה נתינות פרסית, ולכן הם יכלו לעבור את הגבול לארץ עם דרכון מסודר. עם נתינות סורית אי אפשר היה. אלה שעברו את הגבול מביירות למדינת ישראל בדרך לא דרך, לא יכלו לקחת איתם רכוש, וכך העמיסו על אלה שעברו עם דרכון את הרכוש של עשרות משפחות אחרות.

משפחתה של אביבה הגיעה לראש הנקרה ביום הראשון של חנוכה עם שלוש משאיות של ציוד, ועם עוד אנשים שהתחזו כבני משפחתה. הם הועברו לשער העליה, ואחר כך לבאר יעקב. אימא של אביבה ביקשה לגור בירושלים, והם עברו לירושלים. עם הגיעם לארץ, הודיעו להם על נפילתו של האח והבן משה במלחמת העצמאות.


צילום: אורן יעקובוביץ'