האמניות ענת רוזנסון בן חור ומיכל בלייר משוטטות בין זכרונות שבריריים מאוד

מיכאל מירו משוחח עם ענת רוזנסון בן חור ומיכל בלייר על התערוכה "זכרונות שבריריים מאוד" של האמנית ענת רוזנסון בן-חור, באוצרותה של האמנית מיכל בלייר, המוצגת בקיבוץ מחניים (סמוך למכון פרומור). הפתיחה החגיגית התקיימה ב-9.1.26, ושיח גלריה מתוכנן בהמשך, כאשר הנעילה צפויה ל-28.2.26. הגלריה פתוחה בימים ב', ד', ו' ושבת, בין 10:00 ל-13:00, וניתן לתאם ביקורים גם בזמנים אחרים.
ענת רוזנסון בן-חור היא ילידת ירושלים, כיום חיה ויוצרת ברמת הגולן. בוגרת תואר ראשון במחלקה לאמנות
בצלאל ותואר שני באמנות ויצירה באוניברסיטת חיפה. מרצה במכון לאמנויות במכללת תל חי, מציגה
בתערוכות בארץ ובחו"ל.
כשמביטים על העבודות של ענת רוזנסון בן-חור ניתן לזהות בהן כמה אלמנטים מרכזיים, ובראשם הנוף
והבית. הן בציורי הנוף והן בציורי המרחב הביתי היא בונה את הדימוי מתוך צורות, כשהטקסטורות תופסות בו
מקום מרכזי.
הבחירה בקווים והאופן שבו הם מתפתחים על הדף חושפים את נוכחותה של האמנית גם בעבודות
המופשטות. חיבורי כתמים וטקסטורות יוצרים דימוי חדש מתוך הצורות שהיא בונה והמבט שלה נותר חופשי
ואינו נדרש לסיפור קונקרטי או לדמות מזוהה.
ברגע שדמות אנושית נכנסת אל הציור מתרחש שינוי. הקווים נעשים פחות חופשיים ושואפים להישאר נאמנים
למציאות, גם אם הם עוברים השטחה מסויימת. בציורים של מרחב נופי או ביתי עם רהיטים ואובייקטים
יומיומיים, המשמשים עוגנים ויזואליים ברורים, נותרים עדיין חופש ומשחק.
הנוף שרוזנסון בן-חור מציירת אינו רק מרחב חיצוני. ההתייחסות לבית ולמקום שבו היא חיה קשורה לזיקה
נוסטלגית העולה מתוך בחירת טקסטורות המזכירות טפטים, בדים, סינרים וחומרים טעוני זיכרון. כמו צליל או
ריח המעוררים תחושה בגוף, גם הצבעים והמרקמים שהיא מטמיעה בציורים מסוגלים לשלוח את הצופה לזמן
ולמקום מסוימים.
בעבודות שנבחרו לתערוכה ובהן מופיעה דמות אנושית מדובר בדרך כלל בדמות יחידה. ברוב המקרים זו
דמות שהיא ייצוג של פעולה נשית, של תחושה, של שאיפה, מציאות או רגש. רוזנסון בן-חור מתארת את
עבודתה כהליכה בעקבות מקום או בעקבות תמונה קיימת, שאותם היא מפרקת ובונה מחדש. זהו חומר גלם
שמאפשר לה להיכנס אל הדימוי בלי להישען על דמיון פנימי בלבד.
בעבודות שבהן הנוכחות המופשטת והחושית חזקה יותר, נפתח מרחב שבו הצופה יכול להתחבר לזיכרונות
אישיים, כמו תחושת האריחים במטבח של הסבתא או המרקם של בד מוכר. אלו אינם זיכרונות של האמנית
בלבד, אלא חומרים העוברים דרכה ומזמינים את הצופה לחוויה פנימית משלו.
רוזנסון בן-חור מתארת את פעולתה כניכוס של טקסטורות לעצמה. בציורים שבהם היא מתארת את הבית, את
הנוף או את דמותה, נוצרת תחושה שהאמנית היא הן זו המתבוננת ובמקביל היא גם המושא הנצפה עצמו.
היא החדר והיא הנוף בעת ובעונה אחת.
דרך הצטברות של קווים, טקסטורות ודימויים יומיומיים העבודות בתערוכה נוגעות בזיכרונות שבריריים
במיוחד, כאלה שאינם מופיעים כסיפור שלם אלא כתחושה, כמרקם או כהדהוד של מקום. אלו זיכרונות הנבנים
מתוך מגע, מתוך מבט ומתוך התעכבות, ונשמרים במצב פגיע הפתוח לפרשנות.

מיכל בלייר - ביוגרפיה מקוצרת

ילידת 1984, חיה ויוצרת בגליל. אמנית רב-תחומית המתמקדת בעיקר במיצב תלוי חלל, פיסול בחומרים שונים וציור באקוורל, אוצרת ומרצה.

בוגרת תואר שני  MFAמאוניברסיטת חיפה (2021), תואר ראשון באמנות וחינוך B.Ed. ממכללת “אורנים” בטבעון (2014), וכן מסלול לימודי אמנות ארבע-שנתי בסמינר “דרך האמנות” | אמנות-סביבה-קהילה: מרכז ללימודי אמנות ויזמות סביבתיות, בקיבוץ הרדוף (2011).

בין תערוכות היחיד: גלריה קיבוץ מחניים - רזידנסי ומיצב תלוי מקום (2023), גלריית אום אל פחם לאמנות עכשווית (2017), גלריית ראש הנקרה (2014), משכן המילה, הרדוף (2011). בנוסף הציגה תערוכה זוגית (רזידנסי ומיצב תלוי מקום) בגלריה “גבול” בקיבוץ חניתה (2022).

בלייר מציגה בתערוכות קבוצתיות רבות, ביניהן מייצבים רחבי-היקף במוזיאון רמת גן לאמנות (2024) ובמוזיאון חיפה (2019-2020). בנוסף הציגה בתערוכות במוזיאון עין-דור, מוזיאון בר דוד, מוזיאון התרבות הירמוכית, גלריה חנינא, גלריה בנימין, גלריה זוזו, גלריית עין הוד, פירמידה, הגלריה העירונית ראשון-לציון, גלריה ביתא, מוזיאון יפו העתיקה לאמנות, הגלריה ע״ש דרפלר במוסררה, בית הבאר ועוד.

אוצרת תערוכות ברחבי הארץ, בין היתר בגלריה מחניים, גלריה בנימין, מכללת אורנים ועוד.


#תערוכהחדשה #גלריהמחניים #קיבוץמחניים #אמנותבצפון #תרבותבצפון #שיחגלריה #אמנותעכשווית
#יוצאיםלתרבות #אמנותבשבת #גלריה #זמןאמנות #תרבותישראלית2026