ראיתי צמיד על יד החמות שלי ופתאום הרחתי בוץ. מאיפה זה? צעקתי. מפריז שיקרה. יש חריטה 'מרי' בפנים
Автор: כּוֹחַ הַסִּפּוּר
Загружено: 2026-01-10
Просмотров: 1569
הגעתי לפגישה הראשונה עם הורי הארוס שלי עידן בהרצליה פיתוח. וילה ענקית, ריצוף שיש, נברשת קריסטל - ואני בסניקרס בלויות עם כתם. החמות רונית הסתכלה עליי כמו על תקלה טכנית שצריך לפתור. "את מדברת כמו מסכנה מהפנימייה," היא התנשאה. "אין לך הורים, נכון?" אבל אז היא הרימה את היד - ומשהו נצנץ על פרק כף היד שלה. צמיד כסף עם טורקיז סדוק. והריח... פתאום הרחתי בוץ רטוב, מים קרים, טחב.
"מאיפה הצמיד הזה?!" צעקתי ברעד. רונית משכה את היד בחדות. "קנינו בפריז! למה זה מעניין אותך?!" אבל אני ידעתי. "יש חריטה בפנים. כתוב 'מרי'. נכון?!" הפנים שלה איבדו צבע. אז עמוס, החמי, הפיל את כוס היין. "הילדה מהנהר," הוא מלמל בהלם. "מצאתי את הצמיד בבוץ. ליד הירדן. לפני שתים עשרה שנה. שמעתי אישה צורחת 'נועה! נועה!' אבל התחבאתי. פחדתי מהסקנדל." הוא הסתכל עליי בעיניים רטובות. "הייתי בטוח שאת מתה."
הלילה הזה נסענו צפונה, למושב המוזנח. דפקתי על דלת בית ישן. אישה זקנה פתחה. היא הביטה בצמיד, ואז בי. "נועה?" היא קרסה לברכיים. "אמא," עניתי. שתים עשרה שנה של חיפוש. שתים עשרה שנה של שקרים. והצמיד שהביא אותי הביתה.
👍 אם אהבתם — לחצו לייק והצטרפו לערוץ 🔔 כדי לא לפספס סיפורים מרגשים נוספים.
הבהרה: הסיפור הינו פרי הדמיון בלבד, וכל קשר לאנשים או לאירועים אמיתיים הוא מקרי לחלוטין.
Доступные форматы для скачивания:
Скачать видео mp4
-
Информация по загрузке:
