אלף שנים

אלף מילים \ מאיר

כל המילים כבר מזמן נאמרו,
כל המעשים נעשו,
אין חדש תחת השמש
אמר החכם באדם,
אלף שנים, אלף דמעות,
ואני כאן עדיין איתך.

עוד לילה שבו אני מתעורר,
ועינייך מולי,
מתעורר ממציאות לחלום,
שבו את תמיד מככבת,
שיערך סתור על פנייך,
ועינייך עצומות בשינה,
אני משאיר אותך במיטה החמה,
וראשך מונח על הכר,
שספוגות בו אלף דמעות, אלף שנים,
ויוצא אל החושך הקר.

כל המילים כבר מזמן נאמרו,
כל המעשים נעשו,
אין חדש תחת השמש
אמר החכם באדם,
אלף שנים, אלף דמעות,
ואני כאן עדיין איתך.

אותו ספור מסופר ואותו ניגון מתנגן,
בבייסמנט מלנכולי,
ועתה ממרחק של כמה שנות אור,
שוב מתפוגג אל הרוח,
נעלם כמו אד שעולה מהאדמה,
ששמש קרה של חורף,
לא ממש מחממת אותו משאירה אותו,
כמו ערפל סמיך,
אין כאן כלום, זה כמו דמיון שנשכח,
שהיה ואיננו.

כל המילים כבר מזמן נאמרו,
כל המעשים נעשו,
אין חדש תחת השמש
אמר החכם באדם,
אלף שנים, אלף דמעות,
ואני כאן עדיין איתך.

תישאר, תישאר, כאילו ואמרת לי,
ואני עזבתי, לאן?
לא נשאר מזה כלום רק שברי חלומות,
שאי אפשר לחבר,
פיסות מציאות שחלפו ונעלמו כמו אבק,
התפוגגו ואבדו לעולם,
נישאים על זיכרון דק, מסתתרים שם,
בין קפלי הזמן,
אוסף רסיסים בכיסיי הריקים,
אינני רוצה עוד דבר.

כי כל המילים כבר מזמן נאמרו,
כל המעשים נעשו,
אין חדש תחת השמש
אמר החכם באדם,
אלף שנים, אלף דמעות,
ואת לא כאן, רק אני פה בלעדייך.

אלף שנים, אלף דמעות,
רק אני, פה בלעדייך.