שיר עד - בלדה על מעיין וים - מילים: יחיאל מוהר | לחן: משה וילנסקי | ביצוע: אפרת וויל-עמית

מילים: יחיאל מוהר (1969-1921) |
לחן: משה וילנסקי (1997-1910) |
עיבוד: מנולו קליינהאוז (נ' 1950) |
ביצוע: אפרת וויל-עמית - Efrat Vile-Amit |

שנת כתיבה והלחנה: 1958 | שנת הוצאת תקליט: 1985.

השיר "בלדה על מעיין וים" ("בלדה למעיין") ("A Ballad About A Spring And A Sea") ("Balada Al Ma'ayan VeYam"), נכתב לתכנית מספר 11 של להקת הנח"ל, "צריך לחיות". הצגת הבכורה עלתה במרץ 1958. מבצע השיר היה חבר הלהקה, איתמר כהן (נ' 1937).

מאוחר יותר הקליטה את השיר שושנה דמארי, והשיר הפך להיות מזוהה איתה יותר מאשר עם המבצע המקורי.

השיר, המובא כאן בביצוע אפרת וויל-עמית, נטבע בתקליט "תלמים 3 - ריקודי עם ישראליים עם משה תלם" (1985).

נשיר לכם ניגון ישן,
ניגון ישן על מעיין,
על מעיין שובב.
מימיו היו צלולים, צלולים,
גליו היו כחולים, כחולים
מעל לחול זהב.

היה נוצץ באביבים,
היה נושק אבי-אבים,
חוצה שדות דגן.
היה מרווה נודד עייף
ולאילן המתכופף
את חיותו נתן.

אבל בעומק נשמתו המה המה
ערגתו שפך לסהר וחמה -
ישאף לנעלם ולחלום יכמה
ולא ידע אל מה (אל מה).

אך יום אחד רוטט מאוד
ביקש מאל הנהרות:
עשני נא גדול.
רוצה אני אשד להיות,
רוצה אני לזרום, לגאות
בפרא המחול.

שואף אני הרחק לנדוד,
בעוז לניע טחנות,
לשאת גשרי זהב.
שואף אני להיות עמוק
עד חקר אין ועד בלי חוק
עם אניות על גב.

וכך בעומק נשמתו המה המה...

שמע האל למעיין
וכל מבוקשו נתן
ויוליכו לים.
הים בקצף הלבן
בלע את שיר המעין
וגורלו נחתם.

הים גדול. מבוע קט
מתקו נמלח, שירו אבד,
לא עוד ירווה נודד.
ורק דייג אחד קטן
שמע את בכי המעין
אשר ביקש לצאת.

ושוב מעומק נשמתו המה המה...

הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי.

שיר עד - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

להרשמה לערוץ "שיר עד" ביוטיוב ◄    / @shir-ad