הרב אשר חיים איפרגן - אור החיים הקדוש פרשת תולדות - השפעת האב על הבן ולהיפך

סיכום ע"י בינה:

השיעור עוסק בניתוח הפסוק הפותח בפרשת תולדות: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק" (בראשית כ"ה, י"ט), על פי פירושו של אור החיים הקדוש.

א. שאלות מרכזיות על מבנה הפסוק
אור החיים הקדוש מעלה שתי שאלות יסודיות על מבנה הפסוק:

כפילות מיותרת: הפסוק מתחיל ב"תולדות יצחק" ואז מפרט "אברהם הוליד את יצחק". מדוע התורה צריכה להודיע שוב שאברהם הוליד את יצחק? הדבר כבר ידוע.

חוסר רלוונטיות לכותרת: אם הפרשה עוסקת בתולדות יצחק (בניו יעקב ועשו), מדוע להתחיל אותה באזכור תולדותיו של אברהם (יצחק)?

ב. התשובה הראשונה: כוח ההולדה הרוחני של האב
אור החיים מסביר כי הפסוק מטרתו להסביר איך יצחק בכלל היה ראוי להוליד:

הבעיה ביצחק: יצחק אבינו, כאשר נולד, הגיע מבחינה רוחנית של "סטרא דנוקבה" (צד המקבל) ולכן לא היה במדרגה שיוליד (כוח משפיע), ונקבע בעיקרון שלא יוכל להביא ילדים.

ההכרח במעשה אברהם: הפסוק "אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק" בא לומר: תדע לך כיצד יצחק הצליח להביא ילדים – בזכות אבא שלו, אברהם אבינו.

מנגנון ההשפעה: אברהם הפעיל "כוח עלידה" ביצחק, ובאמצעות עקדת יצחק (כאשר נשמתו של יצחק פרחה ממנו וחזרה), דאג אברהם להמשיך לו נשמה מחודשת, נשמה של "דוכרא" (כוח זכרי, משפיע), שהפכה אותו לראוי להוליד. לכן, הפסוק מעיד כי תולדות יצחק קיימות בזכות פעולתו הרוחנית של אברהם.

ג. התשובה השנייה: מעלת צדיק בן צדיק
אור החיים מציע פירוש נוסף לפסוק, המדגיש את מעלת צאצאיו של יצחק לעומת צאצאיו של אברהם:

השוואת המעלות: הפסוק מודיע כי תולדות יצחק הן "בבחינה יותר מעולה" מתולדות אברהם.

הסיבה: יצחק היה צדיק בן צדיק (בנו של אברהם הצדיק), לעומת אברהם שהיה צדיק בן רשע (בנו של תרח).

השפעת האב הרשע: מעשיו הרעים של האב הרשע (תרח, שהיה עובד עבודה זרה רוב ימי אברהם) "מכשיך מאור נפש הבן". אברהם אבינו נאלץ לעמוד בניסיון עצום פי כמה, שכן נאלץ לעבוד את ה' כשאור נפשו מוחשך על ידי טומאת אביו. לעומתו, יצחק נולד מלכתחילה לתוך קדושה. הכתוב מציין "אברהם הוליד את יצחק" כדי להדגיש שיצחק יצא עם נפש קדושה מלכתחילה.

ד. השלכה מעשית (תשובת מאהבה ומקורות)
על פי עקרון השפעת האב, עולה שאלה הלכתית אקטואלית (בפוסקים): האם יש להימנע משידוך עם בת להורים שחזרו בתשובה, מחשש שהיא נולדה בטומאה (נידה) לפני חזרתם בתשובה?

דעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל: אם ההורים עשו תשובה מאהבה, אין בכך שום חשש.

הסברה: כאשר אדם עושה תשובה מאהבה, כתוב במסילת ישרים שהקב"ה הופך את העוונות לזכויות. כביכול, "נאקר השורש" של העבירה ונעקר המעשה הרע (כדברי החתם סופר). לכן, הילדה היא "צדיקה גמורה", ושורש העבירה שהייתה שם נאקר. הדבר שונה מאברהם אבינו, כי תרח הרשע לא חזר בתשובה אלא בסוף ימיו, ולכן השפעתו הרעה הייתה קבועה בחיי אברהם.

ה. התשובה השלישית: השפעת הבן על האב (במפרע)
אור החיים הקדוש מביא מקור נוסף המדגיש כי השפעת הצאצא יכולה להיות הפוכה – מהבן אל האב (גם בחייו ואף לפני לידתו):

המקור: על פי מדרש בראשית רבה, הפסוק "אַל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם" מלמד כי אברהם ניצל מכבשן האש באור כשדים לא בזכות עצמו או בניו הישירים, אלא בזכות יעקב אבינו – שהיה עתיד לצאת מזרעו (תולדות יצחק).

הלימוד: אברהם ניצל כיוון שבורא עולם ראה כי מזרעו יצא צדיק מושלם – יעקב.

פירוש מחודש לפסוק: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם. אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק" – בזכות התולדות הטובות של יצחק (יעקב), זכה אברהם להינצל מלכתחילה ובכך הצליח להוליד את יצחק. הניצול של אברהם התרחש בגלל זכות הבן העתידי.

לסיכום, הפסוק הקצר מלמד על קשר רוחני עמוק והדדי: האב משפיע על איכות נשמת הבן (יצחק נולד בזכות ה"דוכרא" שאברהם המשיך לו), ומנגד, זכויות הבן יכולות להשפיע על מעמד האב ואף על הצלתו בעבר (אברהם ניצל בזכות יעקב).