איה כורם - שכב בני

שכב בני

מילים: עמנואל הרוסי
לחן: שלום חריטונוב

שְׁכַב בְּנִי, שְׁכַב בִּמְנוּחָה,
אַל נָא תִּבְכֶּה מָרָה.
עַל יָדְךָ יוֹשֶׁבֶת אִמְּךָ,
שׁוֹמֶרֶת מִכָּל רַע.

מְיַלֵּל בַּחוּץ הַתַּן
וְנוֹשֶׁבֶת רוּחַ שָׁם...
אַךְ אַתָּה, בְּנִי הַקָּטָן,
נוּמָה שְׁכַב וִישַׁן.

לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה צֵל
יָעוּף מַהֵר מְאוֹד.
אָסוּר, אָסוּר לְהִתְעַצֵּל.
מָחָר צָרִיךְ לַעֲבֹד.

מָחָר יֵצֵא אַבָּא לַחְרֹשׁ,
בַּתֶּלֶם, בַּתֶּלֶם יֵלֵךְ הָאָב.
הִנֵּה תִּגְדַּל, תָּרִים הָרֹאשׁ,
תֵּצְאוּ לַשָּׂדֶה אָז יַחְדָּיו.

הִנֵּה תִּצְמַח, הִנֵּה תִּגְדַּל
בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
לִקְרַאת הַגִּיל, לִקְרַאת עָמָל,
כְּמוֹ אַבָּא תִּהְיֶה פּוֹעֵל.

אָז תִּזְרַע בְּדִמְעָה
וְתִקְצֹר בְּרִנָּה -
אַךְ כָּעֵת לְאִמָּא שְׁמַע:
נוּמָה, נוּמָה נָא.

לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה קַר,
שׁוּעָל חוֹרֵק לוֹ שֵׁן.
סוֹבֵב, סוֹבֵב עַל הַמִּשְׁמָר,
אַבָּא אֵינוֹ יָשֵׁן.

בַּיּוֹם עָבַד, בַּלַּיְלָה יִשְׁמֹר,
שָׁם בַּגֹּרֶן יִשְׁמֹר הָאָב.
הִנֵּה תִּגְדַּל, תִּהְיֶה גִּבּוֹר,
תֵּצְאוּ לַשְּׁמִירָה אָז יַחְדָּיו.

שְׁכַב בְּנִי, שְׁכַב, אַל תִּירָא,
כָּל הַמּוֹשָׁב עֵר.
אִמָּא גַּם כֵּן בַּשְּׁמִירָה,
תָּגֵן עַל בְּנָהּ אַבְנֵר.

בּוֹעֶרֶת הַגֹּרֶן בְּתֵל יוֹסֵף,
וְגַם מִבֵּית אַלְפָא עוֹלֶה עָשָׁן...
אַךְ אַתָּה לִבְכּוֹת אַל תּוֹסֵף,
נוּמָה, שְׁכַב וִישַׁן.

לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה אֵשׁ
תֹּאכַל חָצִיר וָקַשׁ,
אָסוּר, אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ
מָחָר נַתְחִיל מֵחָדָשׁ.

מָחָר צָרִיךְ לִירוֹת הַמַּסָּד,
בַּיִת לִבְנוֹ יִבְנֶה הָאָב.
הִנֵּה תִּגְדַּל, תָּרִים הַיָּד,
תֵּצְאוּ לַבִּנְיָן אָז יַחְדָּיו.
שכב בני, שכב במנוחה,
אל נא תבכה מרה.
‏על ידך יושבת אמך,
שומרת מכל רע.

‏מיילל בחוץ התן
‏ונושבת רוח שם ...
‏אך אתה, בני הקטן,
נומה שכב וישן.

‏לילה, לילה, לילה צל
יעוף מהר מאוד.
‏אסור, אסור להתעצל.
מחר צריך לעבוד.

‏מחר יצא אבא לחרוש,
בתלם, בתלם ילך האב.
הנה תגדל תרים הראש,
תצאו לשדה אז יחדיו.
‏
‏הנה תצמח, הנה תגדל
בארץ ישראל,
‏לקראת הגיל לקראת עמל
כמו אבא תהיה פועל.

‏אז תזרע בדמעה
‏ותקצור ברינה -
‏אך כעת לאמא שמע:
‏נומה, נומה נא.

‏לילה, לילה, לילה קר,
שועל חורק לו שן.
סובב, סובב על המשמר
אבא אינו ישן.
‏
ביום עבד, בלילה ישמור,
שם בגורן ישמור האב.
הנה תגדל תהיה גיבור,
תצאו לשמירה אז יחדיו.
‏
שכב בני, שכב, אל תירא,
כל המושב ער.
‏אמא גם כן בשמירה,
תגן על בנה אבנר.
‏בוערת הגורן בתל יוסף,
‏וגם מבית אלפא עולה עשן ...
אך אתה לבכות אל תוסף,
נומה, שכב וישן.

‏לילה, לילה, לילה אש
‏תאכל חציר וקש,
‏אסור, אסור להתייאש
‏מחר נתחיל מחדש.

‏מחר צריך לירות המסד,
בית לבנו יבנה האב.
‏הנה תגדל תרים היד,
‏תצאו לבניין אז יחדיו.