מיקי ארבל : על הישרדות בסרנגטי

החיפוש אחרי אוכל, איך להתקיים, איך לשרוד וכל זה מונע מהצורך המובנה בכל בעל חי או צומח -איך להשאיר את הגנים לדורות הבאים.
בעלי חיים מעדיפים לחיות ביחד, במרחב מחיה משלהם, כל אחד על פי דרכו. את מרחב המחיה הזה ניתן לראות בעין די בקלות, גם אצל היונקים וגם אצל העופות.
בטבע, הישרדות טובה זה לחיות בלהקה. החזקים מעדיפים לחיות במסגרת משפחתית גדולה או מצומצמת, כמו האריה הנמר, הפיל, הג'ירף ...גם החלשים יותר כמו הזברה והגנו, או אימפלה - אוכלי העשב , חיים במשפחות אך חשופים לסכנות בשטח.
כדי לשרוד הם נאלצים לנצל את מהירות לנדוד ולעבור ממקום למקום, כמו הנדידה הגדולה באזור שמורת הסרנגטי.
אצל העופות או הדגים ניתן לראות חיים במשפחה מצומצמת והעדפה לחיות כבודדים , אבל כדי לשרוד מפני טורפים יש כאלה שחיים בלהקה ענקית, שמתעתעת בכרישים או דגי ענק בתנועות הפתאומיות והטורף לא מסוגל להתמקד על בודד, או כמו להקת אלפי זרזירים שטסה במבנה שמשתנה בתעתוע ומקשה על הטורף הפוטנציאלי להתמקד על זרזיר בודד .
ולמה אנטילופות כמו התומפסון למשל חיים בלהקה גדולה (עד 200) של נקבות כאשר רק זכר אחד מושל בם?, הוא אחראי עליהם ודואג להוביל אותם למקורות מזון, מים, תוך זהירות שמתם לב שהזברות נודדות יחד עם בעלי הקרניים(הגנו)? הרי אין שום קשר משפחתי ביניהם, גם לא סימפטיה מיוחדת. מה שמדאיג אותם זה אספקה קבועה של אוכל, מים, וזהירות מטורפים...
באכילת העשב יש הרמוניה – הזברות אוכלות את העשב הגבוה יחסית והגנו את הנמוך יותר
... אז למה בכל זאת?
זה שהם ביחד ובכמויות, מפריע לטורפים להפריד בינים ולבודד את הפרט החלש שאחריו, בעצם, הטורף רודף...
מסתבר שיש ביניהם שיתוף אינטרסים הישרדותי...אתם תשמרו עלינו ואנחנו נשמור עליכם... משהו שעובדות החיים או גם האבולוציה, הביאו אותם להתנהגות הזו...

לגנו יכולת שמיעה וחוש ריח מפותח, כמו גם אינטליגנציה מרחבית...מזהים מקורות מים ממרחקים
לזברה יכולת ראיה טובה, וכושר ניווט מעולה,
הגנו מחפש מזון איכותי על חשבון נקיטת זהירות מטורפים, בעוד הזברה שומרת על בלנס בין חיפוש מזון איכותי לבין זהירות מטורפים

הם משלימים האחד את השני

מסכנות? רגע אז מה עושים הזכרים האחרים שמתבגרים ורוצים לחפש יעלת חן לעצמם?