מה עשה הבעש"ט עם המשרת היתום? סיפור למוצאי שבת

שבוע טוב ובשורות טובות לכל עם ישראל
לפני הרבה שנים היה באיזה עיירה
באירופה אדם שהיה אחראי על הפונדק של
הפריץ. היה משלם לפריץ והוא היה משתמש
בפונדק. שנה אחת לא היה לו כסף לשלם.
‫ועוד שנה..
הפריץ אמר לו,
‫אתה נכנס לצינוק עם כל
המשפחה.
ל‫אחר כמה ימים הפריץ חשב על זה,
‫כסף לא יצא לי מהצורה הזו,
‫בוא ניקח את המשפחה למרכז העיירה,
‫ונגיד ליהודים שיפדו אותו ‫בסכום כסף
אסטרונומי.
ה‫יהודים שמעו,
כאב ליבם, אין להם כסף.
לפתע עבר משרת יתום יהודי
שחסך כל השנים כשהוא עבד אצל אחרים,
אמר אני מוכן לשים,
יש לי 150
רובל,
לא הספיק,
צריך .300
הגיעה משרתת יתומה יהודיה
נוספת,
אמרה גם אני מוכנה לשים את כל
כל כספי החסכונות.
יש לי גם .150
ביחד הגיעו ל-300 רובל והוציאו
את המשפחה הזאת לחירות.
המצווה הזאת עשתה רעש גדול בשמיים, והגיע לאוזניו
של הבעל שם טוב,
הסיפור הזה,
והוא החליט לנסות
לשדך בין
המשרת למשרתת,
שניהם עשו חסד גדול.
הלך עם החסידים לאותה עיירה,
קרא אליו את המשרת,
אמר לו בוא נעשה חתונה,
אמר לו "אתה יודע מה, אין בעיה"
שאלו את המשרתת,
גם היא הביאה את
הסכמתה.
ניגשים לחתונה
המיוחדת,
ואז הבעל שם טוב,
רגע לפני שעורך את החופה אומר,
חכו רגע,
בואו נחכה לאורחים החשובים
שמגיעים. הגיעו
אברהם,
יצחק,
יעקב,
משה, אהרן,
יוסף ודוד,
הגיעו גם כן
להשתתף בחתונה.
אחרי החופה,
אומר הבעל שם טוב,
עכשיו ניגש
לחלוקת המתנות.
מגיע אחד
מהיהודים הדורי הפנים האלה ואומר,
אני נותן לו את הרפת עם הפרות.
מגיע השני אומר,
אני נותן לו את
הפונדק של הפריץ.
מגיע הבעל שם טוב ואומר,
אתם יודעים מה,
גם אני נותן לו את הקופסא
התכשיטים של
אשתו של הפריץ עם כל
היהלומים בפנים.
החתן והכלה לא מבינים מה זה המתנות
המדומיינות האלה.
אחרי החתונה,
היהודים נעלמים,
חתן והכלה מגיעים לבית,
קמים בבוקר,
אין לחם לאכול.
הוציאו את כל הכסף שלהם על פדיון שבויים,
אין להם מה לאכול.
אמר החתן, אני אסע
לאיזה דוד בעיירה אחרת,
יבקש ממנו כמה שקלים להתחיל את החיים.
בדרכו הוא שומע קול של ילד בן עשר שצועק הצילו,
ניגש מיד לראות מה קורה,
רואה ילד נמצא בתוך ביצה,
טבוע,
עמוק,
איכשהוא הצליח להוציא אותו,
מכסה אותו,
אומר לו,
הילד אני הבן של הפריץ.
אומר לו,
העני הזה, המשרת,
אני אקח אותך לפריץ.
נוסעים, הפריץ,
בבית של הפריץ,
איזה שמחה,
חיכו לילד כמה ימים,
נעלם,
לא ידעו איפה הוא.
איזה שמחה גדולה.
אז הפריץ אומר,
בוא ניתן מתנה לזה שהציל אותך.
אומר הפריץ,
אני נותן לו את הפונדק.
מגיע לו את הפונדק,
שיהיה לו מתנה לכל החיים. אבל
הפונדק זה לא מספיק.
אני יתן לו גם את רפת הפרות,
שיהיה לו משהו שיכניס לו כסף.
האישה שומעת את זה ואומרת,
חבר'ה,
חכו רגע,
אני נותנת לו את כל
התכשיטים על זה שהוא הציל את הבן שלי.
כשבן אדם עושה מעל ומעבר
ליכולות שלו,
נותן את כל כספו עבור מצווה שהוא לא חייב בה.
הקב"ה
לא נשאר חייב,
הקב"ה
מפנק במתנות גדולות,
בשידוך,
אחרי כל כך הרבה שנים,
שידוך משורש נשמתם,
שניהם בעלי חסד,
וגם עם פרנסה בשפע וברווח,
שנזכה אנחנו תמיד לעזור גם מעבר ליכולות שלנו,
והקב'ה בעזרת השם יפנק אותנו
וייתן לנו שפע רב.
שבוע טוב ובשורות טובות