ראש הממשלה נתניהו בדברי הספד לראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר ז"ל

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה נתניהו הגיעו היום לאצטדיון ׳מרים׳ לחלוק כבוד אחרון לראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר ז״ל, שהלכה לעולמה ביום שישי האחרון לאחר מאבק ממושך במחלה קשה.

דברי ההספד של ראש הממשלה בנימין נתניהו:
"משפחת פיירברג-איכר היקרה וכל הקרובים.
תושבי נתניה, שתמיד קרובים לליבי, ואני מוסיף: כל אזרחי ישראל, ששותפים לכאב העמוק על הליכתה בטרם עת של מרים הנפלאה מאיתנו.
שרים, שרות, חברות וחברי כנסת, ראשי ערים, ידידיי,

אנחנו נפרדים היום ממנהיגה מקומית משכמה ומעלה. אנחנו נפרדים מאגדה מוניציפלית – ממרים, שהייתה לאגדה בחייה. אנחנו נפרדים מראשת עיר, שמעטים כמוה בנוף הציבורי שלנו. ב-27 השנים האחרונות מרים הייתה שם נרדף לנתניה, ונתניה הייתה קשורה במרים כחומר ביד היוצר – ידיה האמונות של מרים, שבנתה, יצרה והביאה את העיר האהובה הזאת לשיאי התפתחות חסרי-תקדים.

נתניה, כמו כל ערי החוף שלנו, צמחה מן החולות. עוד לפני שהייתה לנו מדינה – הייתה לנו נתניה; נקודת התיישבות קטנה שנוסדה ב-1929, ושהתפתחה שלב אחר שלב לצד פרדסים עמוסים בפירות-הדר.

מרים פיירברג הכירה היטב את ההיסטוריה של נתניה – כשהיא עצמה נחושה לעשות היסטוריה בנתניה. שורשיה היו נטועים בבית שחינך ליהדות ולציונות, לאהבת הארץ, וגם לערכי תנועת ז'בוטינסקי. אביה של מרים, לוחם אצ"ל לשעבר, הסתיר שנים רבות את ההשתייכות האידיאולוגית שלו – כדי שלא יבולע לו. אבל מרים - מרים כבר סרבה להסתתר. היא הזדהתה בגאון עם הערכים הלאומיים, כולל ערכי תנועת 'הליכוד'.

רעייתי שרה ואני נפגשנו עמה פעמים רבות. שמענו ממנה על פעילותה הענפה בעיריית נתניה, פעילות עוד לפני שנבחרה לראשת העיר. וכמובן שמענו ממנה – בלהט אופייני, בעיניים מלאות ברק – אני מסתכל עכשיו על תמונתה, בעיניים האלה - שמענו ממנה על החזון שלה כראשת העיר. החזון הכביר הזה ליווה אותה בתנופת-עשייה בלתי פוסקת. מבוקר עד לילה מרים עסקה בביסוס מעמדה של בירת השרון – כפנינת השרון. בהמשך לעשיית קודמיה בראשות נתניה, שכל אחד מהם יצק נדבכים חשובים בבניין העיר, מרים הסתערה על המשימות בחדוות-עשייה מופלאה.

הייתה לה אישיות - הייתי מגדיר את זה - אישיות חזקה ורכה גם יחד. חיוך חם – עם עקשנות לא קטנה. היא ידעה לעמוד על שלה שוב ושוב ושוב. היו בה רוח חלוצית, מחויבות בלתי-מתפשרת למשימה, תודעת שליחות, נחישות להצליח וכושר מנהיגות מעורר השראה.

סיפרתי למרים על הזיכרונות שלי מנתניה של פעם. הייתי ילד קטן, היו לי שתי דודות כאן בנתניה. היא הייתה כפר קטן. היינו באים לים. הים היה תמיד מזוהה אצלי עם נתניה, כי בירושלים לא היה ים. כאן הלכתי על החוף, כאן למדתי לשחות ואכלתי תירס חם. לימים, התאמנתי גם בחלון של מכון 'וינגייט'.

אבל היו צריכות לחלוף אי-אילו שנים, כדי שהמפגשים שלי כראש ממשלת ישראל עם מרים כראשת עיריית נתניה – כדי שהמפגשים הללו יניבו עוד תוצאות מוכחות לטובת העיר, עוד תנופת בנייה, עוד בניינים, עוד כבישים מהירים, עוד עולים חדשים. הייתה כאן זהות אינטרסים מוחלטת בין השלטון המרכזי והשלטון המקומי, שמרים ייצגה אותו ככוח פורץ דרך. בכלל היא הייתה אישה פורצת דרך.

אני זוכר עוד כילד, שהתייחסו לנתניה כפריפריה. אני הצגתי למרים את התוכניות שלי בדבר ביטול הפריפריה – לפרוץ את רצועת החוף הצרה בקו חדרה-גדרה, באמצעות תשתיות תחבורה מתקדמות, שיקצרו את זמני הנסיעה לכל חלקי הארץ. מרים הבינה את זה היטב, אבל, כדרכה, היא מיד הצביעה על המפות ואמרה: "טוב, הנה, מה שיעזור לחזון: פה נהיה זקוקים לעוד כבישים מהירים, לעוד מחלפים, ושם נרחיב את גבולות נתניה ונבנה שכונות חדשות״. - היא הצביעה על המקום הזה. היא ידעה לדרוש, אבל אני אומר לכם בלי שום הפרזה. היא מעולם לא דרשה דבר לעצמה. "והנה הים" – אני זוכר שהיא אמרה: "אנחנו נהפוך את קו החוף של נתניה לריביירה אמיתית, עם עוד מגדלים, עוד בתי-מלון, עוד אטרקציות שימשכו אליהם המוני מבקרים".

אני זוכר שהיא התרגשה מאוד, כשחנכנו את 'אנדרטת הניצחון' המרהיבה בנתניה, פה מעבר לכביש, ב-2012. שתי הכנפיים הצחורות, הלבנות, של האנדרטה, מעלות על נס את הניצחון המכריע של 'הצבא האדום' על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. זוהי גם הנצחה ראויה לוותיקי המלחמה היהודים – ה'וטרנים' – שהשתתפו בהמוניהם במערכה להצלת האנושות.

מרים התמודדה בנחרצות עם כל אתגר – וכאלה היו רבים. נתניה ידעה פיגועי-טרור קשים. היא ידעה מעשי פשיעה ואלימות. לנוכח הפיגועים מרים חיבקה את התושבים בידה האחת, ואת ידה האחרת קפצה מרים לאגרוף, שנכון להתעמת עם גורמי הפשע בכל זמן ובכל מקום. היא לא נרתעה מאיומים, גם כשאיימו פיזית עליה ועל ביתה. היא רק רצתה להפוך את נתניה לבית חם בעבור כלל התושבים - ישראלים ותיקים, עולים חדשים, יוצאי אתיופיה ויוצאי ארה"ב, יוצאי צרפת ובריטניה, יוצאי ברית המועצות לשעבר. היא חנכה בתי-ספר, מוסדות תרבות, בתי-כנסת, קניונים, פרויקטים להעצמה נשית, וגם את האיצטדיון המרכזי הזה שהיום נושא את שמה – 'איצטדיון מרים'.

מכובדיי וידידיי תושבי נתניה,
מרים הנביאה סחפה אחריה את נשות ישראל בתופים ובמחולות לאחר קריעת ים סוף. מרים פיירברג סחפה בעשייתה את תושבי נתניה, שהחזירו לה תמיכה והרעיפו עליה אהבה אין קץ. נתניה הפורחת, התוססת, השוקקת חיים, היא המצבה הראויה לה. זוהי מצבה לתפארת, מצבה עטופת אור, שבעזרת השם תעמוד לדורות.

יהי זכרה של מרים היקרה - מרים האהובה - ברוך לעד״.

⁠וידאו: רועי אברהם / לע״מ
סאונד: יחזקאל קנדיל / לע״מ