טיפ חשוב מאוד לדייגים מתחילים כאשר נתפס דג ומתחיל לרוץ

לא נוגעים בקלאץ' בזמן שהדג רץ – המדריך המלא לדייג המתחיל

מאת: תומר לוי – מנהל קהילת "בוא לדוג איתי"

אחד הצלילים שכל דייג אוהב לשמוע – הוא הצליל של הרולר כשהחוט מתחיל לצאת בריצה חזקה. זה הרגע שבו הלב דופק, האדרנלין עולה, ואתה יודע – משהו רציני מחובר בקצה החוט.
אבל דווקא כאן, ברגעים האלו, מתחבאת אחת הטעויות הנפוצות ביותר של דייגים מתחילים: נגיעה בקלאץ' בזמן ריצה של הדג.

למה אסור לגעת בקלאץ' בזמן ריצה?

הקלאץ' ברולר נועד לאפשר לדג לקחת חוט בלי לקרוע אותו. אם נוגעים בקלאץ' ומנסים "להקשיח" אותו תוך כדי ריצה, נוצרות קפיצות בחוט.
הקפיצות האלו יוצרות עומס אדיר על כל המערכת:

חוט הבד (שעלול להיקרע אם יש פציעה קלה).

הקשר לשוק לידר.

החיבור לסיקה ולדמוי.

התוצאה? לא אחת החוט מתפוצץ, הקרס משתחררת, והדג ממשיך לדרכו – עם הדמוי שלנו בפה.

הכלל מספר 1: לא נוגעים בקלאץ'

בזמן שהדג רץ – נותנים לו לרוץ.
בדרך כלל מדובר על 30–50 מטרים לכל היותר, ולא תמצאו כאן דגים שלוקחים 150 מטר חוט. ברוב המקרים, אחרי הריצה הראשונה, הדג נרגע – ושם מתחיל המאבק האמיתי.

מה כן עושים?

מכוונים את הקלאץ' מראש – לפני הזריקה.

לוקוס: קלאץ' קשיח יותר.

לברק: קלאץ' רפוי יותר.

נותנים לדג להוציא חוט – בלי להפריע.

כשהוא סיים – מתחילים להחזיר אותו לאט.

אם הוא רץ שוב – חוזרים לכלל מספר 1: לא נוגעים בקלאץ'.

יתרונות השיטה

שמירה על החוט והקשרים – פחות קריעות ואובדן ציוד.

נעיצת קרס טובה יותר – הדג מקבל זמן שהקרס תתיישב בפה.

העלאת אחוזי ההצלחה – פחות "סיפורים על ההוא שברח".

לסיכום

בדייג, הרבה פעמים מה שמכריע זה לא הציוד היקר – אלא המשמעת והטכניקה.
הקלאץ' הוא חבר שלך, לא אויב. תן לו לעבוד בשבילך.

✍️ מאמר זה הוא חלק מסדרת מאמרים בקהילת "בוא לדוג איתי", שמטרתה לעזור לדייגים מתחילים להבין את יסודות הדייג ולהימנע מהטעויות הקטנות שעולות לנו ביוקר.