איך אפשר לסלוח לעצמי? | איך מפסיקים לסחוב אשמה וחרטה על העבר? | תורת הנפש על פי הרב קוק | אהרן דרמון

איך אפשר לסלוח לעצמי? | איך מפסיקים לסחוב אשמה וחרטה על העבר? | תורת הנפש על פי הרב קוק

בשיעור זה אנו דנים בשאלה המרכזית: *איך אדם יכול לסלוח לעצמו* על מעשים רעים או טעויות שעשה בעבר?

*האתגר של הסליחה העצמית:*
אף על פי שהתורה מלמדת שהקדוש ברוך הוא סולח ורחמן, לעיתים קרובות, **מערכת העצבים והגוף אינם סולחים**. הרגלים רעים הופכים למסלולים נוירוניים פיזיולוגיים במוח, והאדם נותר עם בושה ואשמה, ולעיתים אף נכנס למצב טראומטי (PTSD) ממה שהוא עצמו עשה.

*הפתרון המהפכני על פי הרב קוק:*
הרב קוק מלמד כי כשאדם שב **בתשובה מאהבה**, הוא חייב קודם כל **לסלוח לעצמו את כל עוונותיו**. יש לפייס את עצמך כפי שמפייסים חבר שפגעת בו, על מנת להשיג סליחה.

*יסודות התשובה – האחריות הבלעדית:*
בסיס התשובה הוא הכרת האדם ב**אחריותו המלאה** על מעשיו. התשובה נובעת מתוך אמונת הבחירה החופשית. אדם צריך להכיר בתוכן הווידוי – שאין שום גורם אחר שיש להאשימו בחטא ותוצאותיו כי אם הוא עצמו. אמונה זו מחייבת *קבלת אחריות* (לקחת אחריות), ומבטלת את הנטייה להאשים גורמים חיצוניים (כמו הורים, סביבה, או זולת).

*הפרדוקס האלוהי (גם וגם):*
הרב קוק מציג תפיסה מעבר לשכל האנושי המוגבל, אשר תופס את המציאות כ'או או' (או אני אחראי, או הקב"ה אחראי). האמת האלוהית היא *"גם וגם"* – יש מקום גם להשקפה של בחירתו המוחלטת של האדם, וגם לאי-בחירתו וחוסר חופשו, שכן "הדברים נמשכים מכל הזרמים שבהוויה". קיום הפכים זה (נושא הפכים) הוא מקום שכינתו של הקדוש ברוך הוא.

*שינוי העבר על ידי תשובה:*
כל עוד אדם אינו שב בתשובה, הוא נתון תחת סבל בחירתו ואשמת מעשיו. אולם, כשהוא שב בתשובה אמיתית, הוא *עוקר את רצונו* מהמעשה שנעשה בעבר. אם האדם מגיע למצב שבו הוא לא היה חוזר על החטא בשום מחיר, אז:

1. **המעשים נמסרים לרשות גבוהה**. המעשים הרעים, שנעשו ב"רוח שטות", הופכים למעשים שהקב"ה עשה דרכו ("הייתי כלי ביד השם").
2. האדם משנה את העבר שלו על ידי הפיכת הרצון.
3. **הזדונות נהפכים לזכויות**. זיכרון החטא מעורר **שמחה עצומה**, כיוון שהבור שנוצר על ידי החטא יכול להתמלא באור אלוקי גדול יותר.

*הסליחה המושלמת:*
הסליחה העצמית מושגת כאשר האדם יכול לומר באמת, "זה לא אני". אני סולח לאותה גרסה קודמת, ילדותית או שגויה שלי. כאשר האדם סולח לעצמו, הקדוש ברוך הוא עונה: **"סלחתי כדבריך"**. הסליחה האלוהית היא חותם על הסליחה העצמית.

---
כדי להמשיך את השיחה ולצלול לעומק הדברים, האם תרצה שנדון כיצד מושג "נושא הפכים" (גם אחריות מלאה וגם העדר בחירה) מתיישב עם הבחירה החופשית שלנו?