Rav Yitzchak Isaac Halevi Herzog (Part II) - A Dreaming Realist
Автор: ברוך וינטרוב
Загружено: 2025-04-27
Просмотров: 56
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג – איש המעש והחלומות
א. היכל יצחק או"ח לד -שאלות בדיני שבת במצב מלחמה.
ב"ה. כפר עציון, כ"א שבט תש"ח. פנימי וסודי לכבוד הרבנות הראשית לא"י ירושלים
למעכ"ת הרבנים הראשיים שלום ויקר!
הננו פונים בזה במספר שאלות אשר התעוררו אצלנו בזמן האחרון, עקב תנאי השעה הנוכחית, ונבקש הוראות ברורות למען נדע איך להתנהג.
היות וקשרינו עם העיר הם מקריים וקשים מאד, - אי אפשר לכוון את צאת השיירות אלינו, בימים הרצויים לנו, אלא יש לנצל כל הזדמנות אפשרית והנראית כרצויה מבחינת הבטחון. וכך קרה כבר פעמים מספר, כי שיירות הגיעו אלינו ביום השבת והן צריכות באותו היום לחזור העירה. בקשר לזאת התעוררו אצלנו מספר שאלות:
(א) איך לנהוג בפריקת המשאות מהמכוניות. (ב) המותר לנו להחזיר במכוניות חביות לדלק וכלי אריזה שונים, - אשר בלעדם קשה יהיה להשיג בעיר דלק או הספקה. (ג) האם מותר לנו לחלק בשבת את המכתבים אשר הובאו בשבת ע"י יהודים, בהתחשב כי לפעמים עובר שבוע ימים ויותר, וחבר אינו מקבל מכתב מבני ביתו הנמצאים בחוץ. (ד) האם מותר לחברי המזכירות לפתוח ולטפל בשבת במכתבים תכופים הנשלחים מחברינו בעיר, ובהם הרבה ענינים תכופים של הספקה והגנה, והם מחכים לקבל הוראות בשיירה זאת. (ה) איך לנהוג במקרה ויש צורך דחוף לענות על מכתב כזה בשבת. ... (ח) מה דינם של בגדים וחפצים אשר נשותינו וילדינו השאירו כאן והן מבקשות להעבירם באופן תכוף, מפאת המחסור בהם, איך לנהוג בענין, - במקרה של שיירה החוזרת לירושלים בשבת.
ועכשיו בענין כללי: (ט) קשיי התחבורה הם חמורים. בעת ההתקפה הגדולה בג' שבט היו בגוש, פצועים אשר הרופאים המקומיים לא יכלו לטפל בהם ובתנאים הרגילים לא היה שום סכוי להעבירם לבית החולים בעיר. עקב זה הוחלט להכין מקום לנחיתת אוירונים בעת הצורך. האנשים שעבדו בטרקטורים בהכשרת השטח פנו ביום ששי ואמרו כי לגמר העבודה זקוקים עוד ליומיים שלשה ובקשו רשות לעבוד גם בשבת, - בהתחשב כי אין אנו יודעים מתי שעת הצורך יכולה להתקרב. הדעות ביננו היו חלוקות ולבסוף סוכם - כן לבצע את הדבר, בהתחשב בחשיבותו מבחינת הבטחון.
נא להודיע לנו איך לנהוג במקרה דומה לזה בעתיד.
אנו מקוים כי כת"ר הרבנים הראשיים יעיינו בכל שאלותינו ויודיענו ברורות על כל שאלותינו ובהקדם. בכל הכבוד דב קנוהל.
תשובה: ב"ה. לאחינו היקרים אנשי כפר עציון, ה' יגן עליכם ולא יאונה לכם כל רע ותזכו לישועה השלמה במהרה!
התשובות לשאלותיכם מיום כ"א שבט תש"ח: [לשאלה א'] (א) במצב הנוכחי הלא המשאות יש בהן משום פקו"נ, שאם לא תפרקו יש סכנת רעב, ח"ו, כי מי יודע מה ילד יום, ואם לאח"כ לא יעברו ימים רבים ללא אספקה, וע"כ מותר. ...
[לשאלה ד'] (ד) מותר, משום ספק פקו"נ.
[לשאלה ה'] (ה) צריך לכתוב ביד שמאל, אם זה לא יגרום שהייה שהיא רצינית רק התכן ההכרחי...
[לשאלה ט'] (ט) במקרה דומה לזה בעתיד - אם לא תספיקו לעשות מלפני השבת, וכשלפי שיקול דעתכם יש לחוש להתנפלות פתאומית באופן שתוכל להתפתח סכנה לגוש, ע"י השביתה בשבת מהמלאכה הדרושה, מותר לכם. ואם אפשר לעשות כל פעולה ע"י שני בני אדם באופן שזה לא יאחר את הקצב הדרוש - מותר לכם. ומובן שתיכף לגמר המלאכה, השבת חוזרת לכל תוקפה.
בברכה ובתפלה לשומר ישראל לשמרכם ולהצילכם ולהגן עליכם למענכם ולמען בית ישראל כולו אחיכם יצחק אייזיק הלוי הרצוג ראש הרבנים לישראל.
ב. שם, סימן לז
שאלות: א. המותר בשבת להתנדב לפעולות הגנה מסוימות, או אף מחוייבים לעשות זאת. ב. כנ"ל, בדבר פעולות התקפה לשם הגנה. ג. כנ"ל, בדבר פעולות התקפה גרידא... ארגון עזרא טוביה ביר.
תשובות: ב"ה, אור ליום ב', כ"ה אדר ב', תש"ח. לחברי ארגון עזרא הי"ו אחים חביבים, יברככם ד' מציון וראו בטוב ירושלים.
[לשאלה א'] (א) תוך ההנחה שמוכרחים לסמוך בכגון זה על המפקד, שהרי אם לא כן אין לדבר סוף, ולא יהא קיום לפעולות ההגנה כלל, הלא יוצא שיש צורך הכרחי, חיוני, במספר אנשים מתוך היחידה שאליה המפקד פונה, ומתוך היסוד שמותר לחלל שבת לביצוע אותה הפעולה, אין מקום לשאלה זו. לשאלה זו היה מקום בצבא לא יהודי והמפקד פונה בפקודה כזאת, וכל ההיתר של חילול שבת הוא רק מפני שהחייל היהודי אנוס... למה יתנדב הוא, יניח הדבר לחיילים לא יהודים... אבל בצבא עברי, שכולו ישראל, שההיתר לחלל שבת הוא לשם הגנה על ישראל, הרי אין מקום לשאלה זו, כשהותר לו לחלל ש"ק במקרה כזה לא משום שהוא אנוס, אלא משום הגנה על ישראל ובפרט בארץ ישראל, ואם ההיתר מתבסס רק על העיקרון של הצלת ישראל, כלומר פקוח נפש דרבים, הרי כבר נפסק בברייתא יומא דף פ"ג וברמב"ם וכו', שדברים הללו אין עושים אותם ע"י קטנים ונשים וכו', אלא ע"י גדולי ישראל וחכמיהם כלשונו של הרמב"ם ז"ל, בפ"ב מהלכות שבת, הלכה ג', ואם ההיתר מתבסס על רקע יותר רחב, והיינו שזוהי מלחמת ישראל בארצו, ומלחמת מצוה, או חובה, ודאי שאין מקום לשאלה זו... לדעתי, יש למאבק זה דין של מלחמת מצוה, כפי שביארתי, ואם כי מלחמת מצוה צריך שתוכרז עפ"י המלך, ואין לנו מלך, אבל הציבור כולו, או רובו, כפי שביאר כבר קודמי הגאון זצוק"ל בשו"ת משפט כהן [סימן קמ"ד אות י"ד], יש לו הסמכות של מלך ישראל, והרי גיוס זה הוכרז מטעם הרוב הגדול של הישוב בארץ ישראל שהוא בבחינת כל קהל ישראל...
Доступные форматы для скачивания:
Скачать видео mp4
-
Информация по загрузке: