ניקוד וקבלה נבואית חלק א'

ניקוד וקבלה נבואית - מאמר ראשון | מיכל פרי
הרב מזכיר את שלשת פסוקים - ויסע ויבוא ויט -
לכל פסוק יש - 72 אותיות - ע"ב אותיות - יוצא חסד גמטריה - 72
ביחד 216 - רי"ו - שלוש פעמים ע"ב -

גם ריבוע שם יקו"ה - פשוט (ללא מילוי) יוצא בגמטריה ע"ב
ריבוע מורה בחינת דין - אחוריים.
י - 10
י"ה - 15
יה"ו - 21
יהו"ה - 26
ביחד = ע"ב + 72

ריבוע ומילוי הוא בחינת אחוריים - השם הפשוט אינו יכול להגלות - מתפשט כע"ב - מילוי יודין - גם מאוד גבוה - ומתגלה דרך שם ס"ג-
שביחד כל שלשת הפסוקים הם 216 - רי"ו -

משמעות המושג "אחור - אחורים - ופנים אל פנים:

שיחותיו של משה רבינו עם השם מוזכרוות בתורה כמה פעמים כ"פנים אל פנים":

(בראשית לב לא): "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל, כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי"( פירוט ).
(שמות לג יא): "וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה".
(דברים לד י): "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים".
כשאאנחנו רואים, נפגשים עם חבר פנים אל פנים, זהו הקשר או אפשרות הראיה באופן הקרוב והגבוה ביותר האפשרי. כן ברוחני - רק משה רבינו היה יכולת מפגש עם השם ברמה הזו שנקראת פנים אל פנים. לכן הוא גם הנבחר להוציא עם שלם מתודעה נמוכה, תודעת גוף לתודעה גבוהה, תודעה רוחנית פנימית.
אחרי חטא העגל כשמשה שוב ברשר עם הקב"ה מופי הפסוק הזה:
"וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ." (שמות לג כג)
סוג של הפניית גב - אחוריים, בשל הכעס הריחוק שנוצר בעקבות החטא.

אחוריים זו ראיה פחותה מפנים אל פנים.
במציאות של הבריאה - הבורא לא גלוי פנים אל פנים. מתגלה רק בשמו.
יש את השם ה"פשוט" יהו"ה -
וממנו יוצאות, מתפשטות ארבע הויות במילוי: שהן בפחיתות, לכן ביחס לשם הפשוט נקראות אחוריים והן:
שם ע"ב (גמ' 72 - הויה במילוי יודין - יוד הי ויו הי)
שם ס"ג ( גמ' 63 - הויה במילוי יודין ואלפין - יוד הי ואו הי)
שם מ"ה (גמ' 45 - הויה במילוי אלפין - יוד הא ואו הא)
שם ב"ן (גמ' 52 - הויה במילוי ההין - יוד הה וו הה)

מילוי - כתיבת האות באופן שבו אנחנו הוגים אותה.
לדוגמא : אות א' - המילוי שלה אל"ף.
ע"ב הוא השם במילוי יודין (יוד) זה המילוי הגבוה ביותר מבין ארבעת שמות המילוי שיוצאים משם הויה.
יהו"ה במילוי יודין - יוד הי ויו הי ומאופיין ע"י ספירת החוכמה.
ע"ב- חוכמה, ס"ג - בינה, מ"ה- תפארת, ב"ן-מלכות.
אלו ארבעת המילויים שיוצאים משם הויה. מילוי ע"ב כאמור הוא הגבוה מבין כולם.

המספר רי"ו הוא מונח חשוב בקבלה - כי מבטא שלוש תנועות-הסבר:
שלוש פעמים ע"ב מבטא את הכח של שלוש התנועות בהתפשטות - ויסע - ויבא -ויט
ויסע - ישר
ויבוא - הפוך (חוזר) -
ויט - הטיה, סובב
אפשר גם לאפיין באופן הזה:
ויסע - מלמעלה למטה
ויבא - מלמטה למעלה
ויט - לצדדים

האדם שגם נקרא גם ז"א (פנים קטנות). הוא הנברא היחיד בבריאה שיש לו את היכולת בזכות פעולותיו לגדל את עצמו - לצאת מתוך מגבלות גופו (הקטן).
בקבלה משתמשים במושג - מקטנות לגדלות.
כלומר לצמוח מ"ראש קטן" ל"ראש גדול".
זו המשמעות של בקיעת ים-סוף.
זו המשמעות של החציה בין הממדים לממד יותר גבוה מתודעת גוף, שמאופיינת את כל הבריאה.
האדם פורץ את מגבלות החומר הפיזי.
כדי שהמעבר המשמעותי הזה יקרה - צריך את התנועה מלמטה למעלה - דהיינו שהאדם שנמצא למטה יסתכל למעלה - יבקש מהעליון. (תפילה- הכנעה-בקשה)
ואת התנועה מלמעלה למטה - שהעליון יענה לבקשתו. (מבחינת האדם פעולה זו יש בה אלמנטים של נס-גילוי כי משפיעה מעבר לגבולות החומר- כי מגיעה מלמעלה מהממד היותר גבוה שאינו בתווך תפיסתו של האדם (ז"א, פנים קטנות, ראש קטן).

ואז קורא הנס - והאנרגיה סובבת - מתקבלת , מתפשטת בגוף.
ויט
"וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ יְהוָה אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם."
הפריצה למציאות הגבוהה - הנס - הבקיעה - שתביא לקבלת התורה בהר סיני.
סיני - בגמטריה: 130
סלם - 130
עין - 130
וחמש פעמים שם הויה (26x5=130)
קבלת התורה בהר סיני - עליה בסלם - פקיחת העיניים - שתי עניים
שזה רמז לעשרת הדיברות - עשר פעמים שם הויה - קבלה של קומה שלמה (עשר ספירות).

השוואה נוספת - תהליך הנשימה.
אויר נכנס לגוף - ויסע - מלמעלה למטה - מבחוץ פנימה.
אויר יווצא מהגוף - ויבא - מלמטה למעלה - מבפנים החוצה.
אויר מתפשט בגוף - ויט - תנועה לצדדים.

הניקוד מבטא את התנועה (התנועות ) והוא הכוח המסתתר שמניע , כמו שם הויה שמניע את הבריאה בששת הכיוונים. ברא את העולם.
"בראשית ברא אלהי"ם את השמים ואת הארץ."

ארבע רוחות השמים - צפון -דרום. מזרח-מערב.
הכח שבא מלמעלה (רם) והביטוי שלו מלמטה (תחתית)

לסיכום: אנו למדים שלמציאות המתגלה הפיזית יש שורשים רוחניים, שקשורים זה בזה.
האדם תפקידו לגלות את ההיבט הרוחני, הסמוי.
לפקוח עיניים: "גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ." תהלים קיט יח
סיפור יציאת מצרים (יציאה מהמקום הצר) מקנה לנו את הידע והקודים האנרגטיים (הסמויים בסיפור) וקשור לשלשת הפסוקים: ויסע ויבא ויט.
התרגול שמלמד אותנו רבי אברהם אבולעפיה ומצוטט ע"י רבי חיים ויטאל בספרו "שערי קדושה". מקנה לנו כלים מעשיים לעליה שתאפשר את הבקיעה מהמייצרים לעולם בממד גבוה יותר - רוחני, מעל לגבולות התפיסה הפיזית, הגופנית.
וכל הלימוד הזה קשור בחלקו ל"קבלה הנבואית", מונח שהשתמש בו רבי אברהם אבולעפיה לראשונה בספריו.

שיעורים - כל יום שלישי מ20:00 - 21:30 בתל-אביב
ליצירת קשר:
[email protected]
הרשמו לערוץ כמנויים
לקבלת עידכונים הצטרפות לקבוצת הווטסאפפ בקישור:
https://chat.whatsapp.com/FjXKWjOBqXT...
טלגרם: https://t.me/havayacenter