אריק איינשטיין שיר מספר 129 - השדרה. סינגל 1966

השדרה
אריק איינשטיין
מילים: יחיאל מוהר
לחן: משה וילנסקי



בוקר אור בשדרה, ילדים מזמרים,
אמירים כארמון ואמרון בחולות -
גם אנחנו פעם שרנו אותם השירים
ליד אותם ספסלים, באותן השדרות -
והבוקר צעיר ובשום האוויר
ועצים כמו אז באותו לחן שיר:

השדרה, השדרה,
שכולנו הולכים לאורכה,
השדרה באביב ובקיץ, בסתיו
שהולכים בה הנער, הגבר, השב,
השדרה הרחבה, השדרה האחת,
השדרה הנמשכת לעד -

השדרה בלילות וספסל אי בצל,
הוא לוחש לה דבר מה, היא שותקת מאוד
והשניים בכרך יחידים בתבל
שמצאו את עצמם בשדרת השדרות
והרוח הומה והלמות ודממה
והעץ על ראשם מזמר לא נשמע:

השדרה, השדרה...

כך הולך לו אדם יחידי בשדרה
ובודד צעדו מן הסוד אל הסוד,
הוא הולך לאטו כמי שאין לו ברירה
כי חייו נמשכו לארכן של שדרות.
הוא מוסיף להלך והנוף יסוכך
על דרכו האחת כי הזמר מושך:

השדרה, השדרה ...

ויושב לו זקן בשדרה וחושב
הוא נשען על מקל והרבה זכרונות
שתי עיניו עצומות, אך רואה הוא היטב
ספסלים אחרים ושדרות אחרות
וימים ארוכים בכרכים רחוקים
אך אותם העצים שהומים והומים:

השדרה, השדרה ...