יורם וילינגר טכנאי בטייסת 69 מטוסי פנטום בפיקודו של יורם אגמון רמת דוד בפיקודו זוריק לב מלחמת כיפור

א-Yoram Willingger, retired Senior Master Sergeant (SMSgt), was a technical crew member in the Israeli Air Force (IAF) 69th 'Hammer' Squadron (F-4 Phantom ), stationed at Ramat David AFB , commanded by commander El'azar 'Zurik' Lev and squadron commander Yoram Agmon.
מרואיין: יורם וילינגר רב סמל בכיר (רס"ב) בדימוס
איש צוות טכני בטייסת 69 מטוסי פנטום בפיקודו של יורם אגמון
בח"א רמת דוד בפיקודו של ארלזור (זוריק) לב
החיל / היחידה: חיל האויר
ריאיון, צילום ועריכה : יצחק בוצר
תאריך: 02.12.25
יורם נולד בשנת 1953 בטבעון. האב, ניצול שואה, הצליח להימלט מאוסטריה עקב מאורעות "ליל הבדולח" המפורסם, אבל הגורל הפריד בינו ובין אשתו הראשונה ובנם המשותף אשר נותרו מאחור ונספו בשואה. האם, אף היא שורדת שואה, הגיעה מהונגריה. בארץ, האב עוד הספיק לשרת בצבא הבריטי. בהמשך הוא עבד בבית החרושת למלט "נשר". ההורים נישאו בארץ והשתקעו בטבעון בשכונה אשר אז עדיין נקראה קריית עמל. יורם למד בבית הספר התיכון גרינברג ומשם המשיך לבית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה. עד היום הוא נושא בלבו זיכרונות חמים מעמק יזרעאל של שנות ה 50 וה 60 של המאה העשרים, העמק אשר היה לתבנית נוף ילדותו ונעוריו. בבית הספר הטכני יורם למד חשמל וחימוש מטוסים. הוא התגייס לחיל האוויר ביולי 1971 והוצב בבסיס רמת דוד. מפקד הבסיס היה ארלזור (זוריק) לב. יורם התמקצע במערכות החימוש של מטוסי הפנטום והסקייהוק ומצא את עצמו בטייסת הפנטומים 69 עליה פיקד אביהו בן נון, לימים מפקד החייל. כאשר פרצה המלחמה מפקד הטייסת היה כבר יורם אגמון. יורם מספר על ההיבטים השונים של אבטחת פעולות החימוש של המטוסים, הוא מתאר את סדר היום ואת שגרת אנשי צוות הקרקע. הוא עומד על ההבדלים בין תצורות החימוש המגוונות של מטוס הפנטום. מספר על פיתוחים מתקדמים אשר נעשו בחייל בכל הקשור, למשל, לתדלוק האווירי. הוא מציין שכל המטוסים אשר סופקו על ידי האמריקאים עברו שדרוגים ושיפורים שונים בארץ ובסופו של דבר האמריקאים "העתיקו" בחזרה את אותם שיפורים. יורם מספר מי , למשל, אחראי על החלפת הגלגלים במטוסים. הוא מזכיר בחום את "זוריק" מפקד הבסיס אשר דיבר עם כולם בגובה העיניים. יורם מתאר בצורה מרתקת כיצד עובדת התרגולת במקרה של אזעקה, או כאשר היו מקרים שצוות החימוש נדרש להחליף סוגי תחמושת בזמן שיא. בימים הראשונים של מלחמת יום כיפור, צוות החימוש נדרש להעמיס על הפנטומים יותר חימוש של הפצצות ופחות חימוש של יירוטים. תוך כדי המלחמה הבסיס קיבל תגבור של כוח אדם מחניכי בית הספר הטכני אשר קטעו את לימודיהם הסדירים. יורם מדבר על מטוסים וטייסים אותם הכיר אופן אישי ואשר לא שבו לבסיס. הוא נזכר שאחרי שלשה ימים אנשי צוות הקרקע קיבלו פקודה "ללכת לישון" על פי עדותו. בשלב מסויים הוא נפגע בכתפו כתוצאה מתאונת עבודה. בזמן שהותו הזמנית בית החולים בעפולה הוא פגש שם את אשתו של אחד הטייסים אשר הייתה בהריון מתקדם ונכנס לדילמה קשה כאשר הוא יודע שאין זה מתפקידו לבשר לה שמטוסו של בעלה לא שב לבסיס והוא נמצא בחזקת נעדר. בהמשך המלחמה הגיעה לארץ טייסת שלמה של פנטומים מגרמניה מוטסת על ידי טייסים אמריקאים. הפנטומים הללו היו צבועים בצבעי הסוואה מיוחדים וכונו בחייל "קרפדות". יעברו עוד מספר שנים עד שהוחלט סוף סוף "לאזרח" את המטוסים הללו ולצבוע אותם בצבעים התקניים של החייל. יורם מוסיף ומספר על הפרקטיקה של מה שנקרא ספרות טכנית. הוא מסביר מי אמון על הסימון על דופן המטוס את כל מטוסי האויב אשר הופלו בקרבות השונים. בהמשך יורם עבר מגוון השתלמויות ובין השאר בתחום של כיסא המפלט עם כל האחראיות הקשורה לנושא. יורם המשיך לשרת כנגד בקבע עד אשר פשט מדים באופן סופי. באזרחות הוא עבד לא מעט שנים בתחום של הוראת נהיגה. בשנת 1979 הוא נישא לזוגתו רינה. כיום הם מתגוררים בקרית אתא. יש להם ארבעה ילדים וארבעה נכדים.