טיפים לויסות רגשי והתמודדות עם אכילה רגשית

איך להתמודד עם אכילה רגשית וכלים לויסות עצמי.
בסרטון זה אני מסבירה מהו רגש, כיצד המוח שלנו מגיב במצבים שונים של לחץ מול רגיעה ואני נותנת מספר אסטרטגיות אפקטיביות לויסות עצמי בזמן הצפה רגשית שלא יובילו להתנהגויות הרסניות ולהתמכרויות.
מוזמנים לצפות ולשתף
♥️

תמלול הסרטון

אני רוצה היום לתת לכם טיפים לוויסות רגשי.
אז קודם כול צריך להבין מה זה רגש.
רגש זו תגובה שלנו להורמונים שמופרשים לנו במוח.
וזה יכול להיות תגובה למשהו חיצוני, זה יכול להיות תגובה למשהו פנימי. כמו שההורמונים האלה מופרשים במוח בגל וגורמים לנו תחושה מסוימת, ככה מאוד חשוב להבין ש... כעבור כמה שניות ההורמונים האלו נספגים, והתחושה, הגל של הרגש הוא עובר באותו אופן שבו הוא התפרץ.
הבעיה היא לא עם הרגש עצמו, עם התחושה עצמה, אלא בתגובתיות שלנו. מה אנחנו עושים כשאנחנו חשים את הרגשות האלה, ובעיקר כשאנחנו חשים את הרגשות השליליים כי בחוויה שלי רגשות שהם חיוביים, כמו אושר, שמחה, הם רגשות שהם לגיטימיים, ורגשות של חרדה, של כעס, של פחד, זה רגשות שהם לא לגיטימיים, וצריך להעביר אותם מהר מהר.
ובאמת אנחנו לא מרגישים בנוח שיש לנו בכלל את הרגשות האלה. זאת אומרת, גם הרגשות הם קשים לנו והם גורמים לנו לכאב, וגם אחר כך לא נעים לנו שאנחנו בכלל מרגישים את הרגשות האלו.
קודם כול, אני רוצה להגיד שגם לרגשות שהם שליליים וגם לרגשות שהם קשים יש מקום בחיים שלנו, וזה מה שהופך אותנו למי שאנחנו וליצורים שהם אנושיים. בין הזמן שבו אני חווה את הרגש לבין התגובה שלי יש לנו כמה שניות שבהן אנחנו יכולים לעשות את ההחלטה, וזה בעצם הטווח של העבודה שלנו.
האם אנחנו מאפשרים לרגש שלי לנהל את התגובה שלי? לאחרונה קראתי את הספר "בממלכת הרוחות הרעבות" של גאבור מאטה, שזה ספר מדהים, התנ"ך של התמכרויות, ושם בעצם הוא מדבר על זה שכשמישהו מכור למשהו אף פעם לא שואלים למה אתה "מכור?", אלא הוא שואל מה המקור של הכאב. אה ואז בעצם מה אנחנו עושים כשאנחנו חווים רגשות שליליים או כאב רגשי? אם אנחנו פונים לדברים הרסניים כמו האכילה הרגשית למתוקים, לפחמימות שהם אלו שמפירים לנו את האיזון של הסוכר. אז אנחנו נכנסים לאיזשהו לופ של רגשות לא טובים מאיזשהו מצב שהוא חיצוני או פנימי, ואכילה לאחר מכן הפרה של האיזון של הסוכר. ואז אנחנו מרגישים רע בגלל התגובה שלנו לרגש.
אם אין לנו מנגנון שאנחנו עובדים עליו, איזושהי אסטרטגיה כשאני במצב שאני לא בסטרס, ברור שאני רוצה לשמור על עצמי. אני רוצה לאכול בריא. אני רוצה לעשות פעילות גופנית. אני רוצה לשמור על הערכים של הסוכר.
אבל כשאני נכנסת למצב של סטרס, אז כל הערכים נשכחים ואני עוברת לחלק אחר של המוח. אני עוברת מההחלטות המושכלות של האונה הקדמית למצב של האמיגדלה, למצב שהוא יותר הישרדותי של המוח הזוחל שלי. ואז אני פשוט פועלת ממקום של סטרס, שזה בדרך כלל הפוך לחלוטין מכל מה שאני מאמינה בו ורוצה, והמטרות שלי ומה שחשוב לי בחיים.
מה לעשות? אחד, קודם כול להבין שרגש זה הורמונים שמופרשים לי במוח. וכמו שהם הופרשו, ככה הם ייספגו בחזרה למחזור הדם, והגל של הרגש הכואב יעבור.
ושנית, שיהיו לי אסטרטגיות שהן עוזרות לי להתמודד עם הרגשות האלו. ברמה הכי גבוהה שלנו זה באמת היכולת שלנו להחזיק את הכאב ולהיות במקום הזה בלי להיכנס למצב תגובתי, לזהות מה אני מרגישה ופשוט לא להגיב. זאת הרמה הכי גבוהה של התפקוד שאנחנו יכולים להגיע אליו. או שאני עושה לעצמי איזשהן אסטרטגיות מסוימות שאני פועלת בזמן שאני מרגישה את הסטרס.
עכשיו, כדי שאני אצליח לעשות דבר כזה, אני חייבת להיות מספיק מתורגלת בדברים האלו. לדוגמה, תרגול של נשימות, תרגול של מדיטציה, הליכה בטבע, פעילות גופנית מאוד עוזרת להוריד את ההורמונים של הסטרס והקורטיזול ולהעלות אנדורפינים, קריאה של ספרים ולתרגל את זה ברמה היומיומית. לא לחכות למצב של סטרס, אלא כבר להיות סופר מתורגלת בנשימות או במה אני עושה.
להכניס את זה ליומיום כדי להפחית את רמת הסטרס הכרוני שלנו. כמובן כשאנחנו נמצאים במצב של סטרס אקוטי, אז אנחנו יכולים לשלוף את האסטרטגיות האלה ואנחנו כבר מיומנים ויודעים איך לעשות את הנשימה.
איזה מוזיקה אני יכולה לשים לי ברגעי האמת, להוציא את הספר שלי, לפתוח את מזרן היוגה שלי.
וגם אם קרה וגם אם אכלתם, אז לא נורא, התקופה הזאת תעבור בעזרת השם ו... אני מקווה שאנחנו נהיה הרבה יותר מחוזקים אחריה.
תשמרו על עצמכם ואיזון נעים לכולם.