פרופ' מירון ח' איזקסון, על השיר "תובנה לשיר והשראה" מאת המשוררת רחלי אברהם־איתן

המשורר־הסופר, פרופ' מירון ח' איזקסון, חושף את כל הרבדים של השיר "תובנה לשיר והשראה" מאת המשוררת רחלי אברהם־איתן באירוע השקת ספר שיריה "כמעט בית" בבית היוצר ת"א 2.6.24. "כמעט בית", ספר שיריה האחד־עשר בעברית של המשוררת רחלי אברהם־איתן (שלושה ספרי שירה נוספים באנגלית) נותן ביטוי לסכנה הקיומית של הבית במישור האישי ובמישור הלאומי בשזירה טבעית לאור המצב מאז האירועים הטרגיים שהתרחשו בשבעה באוקטובר בחג שמחת תורה. אי אפשר להפריד בין החוויות האישיות של המשוררת הקשורות קשר הרמטי לחוויות הכלליות. כל נסיון להפריד ביניהם הוא נסיון עקר.
על השזירה שנבעה באופן טבעי בין האישי ללאומי כתב נשיא המדינה, יצחק הרצוג:
"...עיינתי בספרייך ('כמעט בית' ו'דעסא־קרקוביאק ומחול הקורונה') ומצאתי בין שורותיהם חיבור עדין ואינטיליגנטי בין האישי ללאומי, בין הפרטי לכללי - חיבור אשר מאתגר אותנו, יותר מתמיד, גם בחודשיים האחרונים.
אשרייך שהתברכת בכשרון המאפשר לך לבטא בצורה רהוטה וייחודית את אשר משקף בוודאי תחושותיהם של רבות ורבים.
מאחל לך עוד שנים רבות של וטובות של יצירה ועשייה".


תובנה לשיר והשראה / רחלי אברהם־איתן©

קַרְנֵי־שֶׁמֶשׁ מַשְׁפְּרִיצוֹת מֵהַמַּרְאָה
הִשְׁתַּקְּפוּת אוֹר נְשָׁמוֹת בְּסִבּוּבֵי תְּנוּעָתָן
בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן
לַמְּדֵנוּ לִחְיוֹת עִם הַחִסָּרוֹן
לַהֲפֹךְ חֹשֶׁךְ לְאוֹר בְּמַטֶּה־רוֹן
לְהַבְקִיעַ אַהֲבָה מִסֶּלַע־מַחְשָׁבָה,
לִתְפֹּר חֲצָאִים פְּרוּמִים לְמִקְשַׁת־עַם
דּוֹלָה מִן הַחֲלוֹם שִׁירַת־עֲשָׂבִים עֲצֵבָה
זוֹהֶרֶת בִּצְלִילֵי־אוֹר עֶלְיוֹן
יַלְדָּה שׁוֹכֶנֶת בְּמִסְתּוֹרַי, מַעֲצִימָה טוֹן
מְצַיֶּרֶת מִלִּים מִן הַדִּמְיוֹן
מוֹחֶקֶת קַוִּים מֻגְדָּרִים בְּהִגָּיוֹן
טוֹבֶלֶת רוּחַ בְּצִבְעֵי־הַיּוֹם
מִלִּים כְּאֶלֶקְטְרוֹנִים בְּסִבּוּבִים דִּינָמִיִּים
מְחַמְּמוֹת חֲדָרִים אֲפֵלִים
מִתְבַּהֲרוֹת עַל הַכְּתָב.
עִתִּים בְּשִׂיחַת־לֵב עִם זוּלַת
דִּבּוּרָם מְהַדְהֵד בִּי כִּדְבַר מוֹרִי הֶחָכָם:
לֹא לֵיהָפֵךְ דַּף תָּוִים מֻנָּח בַּצַּד
נְפָשׁוֹת חָלְפוּ מִן הָעוֹלָם בִּי מְשׂוֹחֲחוֹת
כְּתָוִים מִתְנַגְּנִים לְאוֹר נֵר־תָּמִיד.
עִתִּים דְּבַר־מָה מְבַקְּשׁוֹת
לִכְאוֹרָה בִּלְתִּי סָבִיר
אֵין מִישֶׁהוּ שֶׁיַּסְבִּיר, צַוָּאָתָן יַעֲבִיר

אַחֲרָיוּת יוֹצֵאת דֹּפֶן
לַנּוֹלֶדֶת בִּתְעָלַת־לֵדָה, לֹא מֵהַדֹּפֶן
וְיוֹלֶדֶת לֵדוֹת־קֵיסָר, לֹא מִתְּעָלַת לֵדָה
כִּמְעַט שָׁכְנָה דּוּמָה נַפְשִׁי
עָנָנִי בְּקוֹרְאִי אֵלָיו
מִן הַשְּׁאוֹל שָׁבָה רוּחִי
אֶל עוֹרֵק־עוֹלָם
בּוֹנָה שַׁלְוָה בִּשְׁבִילֵי־אוֹר
חוֹמֶקֶת מִגַּסֵּי־עוֹר
אוֹחֶזֶת בִּכְנַף־מַלְאָכִים
מְסוֹכְכִים עָלַי דִּבְרֵי־שִׁירָה
פּוֹסַעַת אֶל הַבְּאֵרוֹת
פּוֹסַחַת עַל זוּטוֹת
אֵל מָלֵא רַחֲמִים
מַלֵּא זֹהַר עֲצָמִים - תַּמְרוּרִים בְּהִירִים
בִּשְׁנֵי צִדֵּי הַמִּתְרָס
פֶּן יִהְיֶה מְאֻחָר

©מתוך: כמעט בית, שבילי־אור ועמדה 2024