Alebachehu Arie Reda זכרונות מאתיופיה - אלבצ'הו אריה רדה

אלבצ'הו אריה רדה

שם האב: ברמברס סלמון רדא.
שם האם: מברט ילאו.
שנת לידה: 1939.
מקום לידה: אנדבינה מרים, דרוקה מרים, במחוז ארמצ'יהו.
עיסוק מרכזי באתיופיה: חקלאי, רועה צאן ועוזר רופא.
אזור מגורים באתיופיה: גונדר.
שפת הריאיון: אמהרית.

תוכן הריאיון:

אלבצ'הו מתאר את עץ משפחתו, את כפרו ואת ההיסטוריה המקומית; הוא מתאר גם את מזג האוויר באזור, בהתאם לעונות השנה; הוא מספר על מנהגי הטהרה שבני קהילת "ביתא ישראל" היו מקיימים, על מערכת היחסים עם השכנים - הנוצרים, המוסלמים ובני שבט הקמנט, ונזכר במקרים של קריאות גנאי ויחס גזעני כלפי היהודים.

אלבצ'הו נולד בזמן חזרתו לשלטון של הקיסר היילה סלאסי (Haile Selassie), לאחר נצחונו על האיטלקים. הוא מספר על ההיסטוריה של אתיופיה ועל השינויים שהקיסר הביא לארצו. בנוסף הוא מתאר כיצד הלך לראות את סלאסי צועד עם האריות שלו ברחובות העיר גונדר.

אביו של אלבצ'הו היה צ'יקנט – בעל תפקיד רשמי שהיה אחראי על האדמות ועל גביית המסים, ובבעלותו היו דונמים רבים. אלבצ'הו מרחיב את הדיבור על התפקיד ומאפייניו. בנוסף אלבצ'הו מספר על עיסוק נוסף של אביו, ששימש מעין עורך דין.

אלבצ'הו מרחיב על מערכת היחסים עם אביו וכיצד למד ממנו את עבודת החקלאות. הוא מפרט ומסביר על העבודה החקלאית ומה עושים בכל עונה בשנה – זריעה, קציר, דיש, ועוד. הוא מציין כי בשלושת החודשים בהם החקלאי ממתין ליבולו היו עורכים את טקסי הנישואין.

אלבצ'הו עזב את בית הוריו והלך לעבד אדמה באזור סרמלה, שם נדבק עדר הבקר שלו במחלת ה"ווטטה" - מגפה שקטלה את העדר שלו מ-30 ראשי בקר ל-3 בלבד. משהתאושש ושב לעבודה, הצליח אלבצ'הו לעבד את אדמתו וליהנות מהיבול.

אלבצ'הו סוקר את ההיסטוריה של בתי הספר היהודיים באתיופיה ומספר על רצונו העז ללכת ללימודים. אביו התנגד מחשש שיתבולל ושיעזוב את עסק החקלאות המשפחתית. לבסוף הצליח אלבצ'הו לשכנע את אביו ועבר ללמוד בבית הספר היהודי באמבובר - ביום עבד בחקלאות ובלילה למד.

בגיל 25 אלבצ'הו התחתן ולאחר שנתיים נולד לו בנו הבכור. באותו התקופה נערך גל גיוס גדול ואלבצ'הו התגרש מאשתו ונסע לאסמרה כדי להתגייס. הוא נפסל לגיוס על רקע רפואי, וחזר לאמבובר להמשך לימודיו.

במקביל ללימודיו, החל אלבצ'הו לעבוד כשומר במרפאה הישראלית בעיר גונדר. במהלך השנה בה עבד במרפאה, צוות הרופאים הישראלים הדריכו ולימדו אותו את מקצוע הרפואה. לאחר שעבר מבחן הוא התקבל לעבוד כאח במרפאה.

בין השנים 1968-1974 התרחשה הפיכה של מפלגת הדרג הקומוניסטית, כנגד שלטונו של הקיסר היילה סלאסי. אלבצ'הו מתאר את התקופה ואת השינויים הרבים שהתחוללו בה. במהלך תקופה זאת נבחר על ידי מר זימנה (שעבד עם הרשויות הישראליות) לעמוד בראש משלחת שתעלה 24 תלמידים לישראל. המשלחת יצאה מגונדר ולאחר תלאות רבות הגיע לאדיס אבבה. שם נמסר לאלבצ'הו שהמסע בוטל ועליו להחזיר את חברי המשלחת לביתם. אך אלבצ'הו וחבריו סירבו לוותר על החלום להגיע לישראל, ובעזרת פעיל אחר נסעו לסידמו שבדרום אתיופיה ומשם המשיכו לכיוון קניה. משהגיעו לגבול נעצרו על ידי חיילים אתיופים ונשלחו לחקירה בעינויים ולשישה חודשי מאסר בכלא.

משהשתחררו חברי המשלחת, חזרו כל אחד לביתו. אלבצ'הו חזר לאמבובר, שם נערכה חגיגה גדולה לרגל שובו. אלבצ'הו חזר לעבוד כאח במרפאה, ובמהלך תשע שנים היה נוסע לספק שירותים רפואיים במרפאות בכפרים טדה, גדביה ווגרה. בזמנים בהם התפרצו מגפות, היה מרחיק ונוסע לחסן ולטפל אף מעבר למחוזות בלסה ודמביה.

כשהחלה העלייה של קהילת "ביתא ישראל" דרך סודן, אלבצ'הו עבד בשיתוף עם המוסד הישראלי, סייע למבצע העלייה, ובסופו של דבר עלה גם הוא מסודן לישראל.

תמלול הריאיון:
https://drive.google.com/file/d/0B1U0...

מילות מפתח:
אלבצ'הו אריה רדה, רעית צאן, מזג האוויר, ספירת דורות, גזענות, עריכת דין, משפט, מיסים, חקלאות, בית ספר, לימודים, יונה בוגלה, מגפה, בקר, גיוסים, מרפאה, רפואה, הפיכה, מרד, חקירה, עינוים, כלא, מאסר, מוסד, חיסונים, משלחות, חיילים, צבא, איטלקים, דרג, הקיסר היילה סלאסי, אנדבינה מרים, דרוקה מרים, ארמצ'יהו, גונדר, אמבובר, סרמלה, אסמרה, אדיס אבבה, סידמו, ישראל, קנייה, טדה, גדביה ווגרה, בלסה, דמביה,
ראיון, מצולם, ארכיון, זיכרונות מאתיופיה, מורשת יהדות אתיופיה, אתיופיה, ביתא ישראל, יהדות, יהודי, חגים, חגים יהודים באתיופיה, חגים באתיופיה, מסורת, צפון מערב אתיופיה, אגם טאנה, התישבות, אינג'רה, דאבו, סיגד, כפר, חקלאות, חקלאות באתיופיה, תנ"ך, ארץ הקודש, ישראל, משפחה, משפחה באתיופיה, משפחה אתיופית, בית, מבנה המשפחה, מקצועות, דת, השכלה, גבר, אישה, ביתא ישראל, אפריקה, טאלה, אמהרית, טיגרית, טיגרינית, טגריניה, תגרי, קייס, בית כנסת, טומאה, טהרה, מסורת יהודית, מסורת אתיופית, חגים באתיופיה, בית נידה, כפר אתיופי, עבודות יד, עבודות יד אתיופיות, תרבות יהודי אתיופיה, תרבות אתיופית, תרבות, היסטוריה יהודית, היסטוריה יהודי אתיופיה.