עמיקם נורקין: אילו העירו את נתניהו - או כל בכיר אחר - אור ל-7 באוקטובר, זה לא היה משנה דבר | אפרכסת

כך, עם הקור ועם הרוח, אמור להישמע טייס ישראלי בקרב אוויר: הספק גבוה, דופק נמוך, ללא הרמת קול, תדר מאופק, ממוקד ומקצועי.

האלוף במילואים עמיקם נורקין, מפקדו ה-18 של חיל האוויר (2017-22), שוקל את מילותיו ואינו יורה אותן בתפזורת. נורקין, שהיה מהטובים במפקדי החיל בכמעט שמונת העשורים לקיומו, אינו אומר פומבית יותר ממה שהוא מתכוון לשדר לשומעיו. אם יש לו תוספות והבהרות, ימתין עד לכיבוי המצלמה והמיקרופון.

כך, למשל, הוא עונה בשלילה מוחלטת על השאלה האישית המסקרנת ביותר, האם ייענה להזמנה כלשהי - היכולה לבוא מידידו ולשעבר מפקדו, גדי איזנקוט - להשתבץ באחת הרשימות לכנסת בבחירות הממשמשות ובאות. שתהיה זאת רשימת מרכז, ברור מההכרות עם נורקין, כולל בראיון כפול איתו כאן בקיץ 2023, כחודשיים לפני 7 באוקטובר. ״לעולם אל תאמר לעולם לא״, הוא אומר על הפיתוי הפוליטי, אבל לא עכשיו, לא השנה.

ניחוש לא כל כך פרוע: בממשלה הבאה, אם איזנקוט שר הבטחון - נורקין מנכ״ל, וכמו מח״א קודם, דוד עברי, הרבה יותר ממנהל משרד, רמנכ״ל.

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ נדיב נורקין במחמאות כלפי ארבעה ממפקדי חיל האוויר - קודמו אמיר אשל, יורשו תומר בר, מח״א המיועד עומר טישלר ודן טולקובסקי משנות ה-50׳. הוא גם מוצא מלים טובות לרמטכ״ל איל זמיר ולקודמיו הרצי הלוי ואביב כוכבי, בנוסף לאיזנקוט.

גישה חיובית זאת לאישים מרכזיים במערכת אינה מקהה את חוד ביקורתו, גם העצמית, ״בושה ומבוכה״, על הכשלון הנורא ב-7 באוקטובר ומקורותיו. הוא מדבר על חיל האוויר ויחסיו עם הפיקודים המרחביים - דרום, מרכז, צפון - והמטכ״ל; על שיכלול המטה המבצעי של חיל האוויר ביוזמת אשל; ועל תיפקוד הצבא וקהילת המודיעין במבצע הביפרים נגד חיזבאללה, בהשמדת נכסי הצבא הסורי בקרוס מישטר אסד ובמערכה נגד איראן.

בשנותיו כמח״א התמודד נורקין עם כוכבי, שלא השלים עם העובדה שבפיקוד הבכיר יש עוד קצין מוכשר, תקיף ודעתן, עם זרוע שלמה תחתיו, להבדיל מכוחות היבשה; אלוף שהיה יכול גם להיות מועמד לרמטכ״ל, לא פחות מוצלח מהלוי וזמיר.

כעת, אחר כל הדברים האלה, נורקין משטח את המסמרים. אמנם בר לא שותף בשיח בין הלוי, אלוף הדרום פינקלמן, ראש אגף המבצעים בסיוק וקציני המודיעין, אבל הבעייה העיקרית, בנוסף לתרחיש המזולזל של ״חומת יריחו״, היתה פרשנות המידע ולא מחסור בו. לכן, קובע נורקין (שלא עודכן בתוכנית פלישת חמאס בהיותו מח״א), גם אילו העירו משנתם את מפקד חיל האוויר, שר הבטחון גלנט או נתניהו, לא היה בכך כדי לשנות דבר.

כמח״א, במעבר בין פיקוד אירופה של הצבא האמריקאי לפיקוד המרכז, עסק נורקין הרבה בדיפלומטיה צבאית - אזורית (מזרח ומערב) ומעצמתית. הוא מפתיע בסירובו להיבהל ממכירת מטוסי F-35 אמריקאים לסעודיה, כחלק ממחיר נירמול היחסים בין ריאד לירושלים ועשור לאחר קליטת ה״אדיר״ בחיל האוויר הישראלי; ולא יתרגש אם המחיר יכלול גם אופק מדינתי רחוק לפלסטינים.

נורקין הוא בעליל משרת ציבור הנחוץ למדינת ישראל, באוויר או בקרקע, בדרג הנבחר או המקצועי. כטייס, הדגיש תמיד את חשיבותו העילאית של העיתוי המדוייק. בחלוף בחירות 2026, כשהאיומים - לא בהכרח מבחוץ - חמורים מתמיד, יתברר אם גם הפעם תיזמן נכון.

אולפן: אמנון האס
עריכה: יעל בדרשי