אפרכסת | אמיר אורן מארח את אפרת רייטן

אחרי פחות מחמש שנים בכנסת, אפרת רייטן-מרום מציגה תמהיל יעיל של טריות ונסיון. כי״ר סיעת העבודמוקרטים בכנסת היא למעשה, גם אם עדיין לא להלכה, מס׳ 2 של יאיר גולן. אם בממשלה הבאה יהיו למפלגתה שלושה-ארבעה תיקים, אחד מהם של מרצ לשעבר, טובים סיכוייה של ח״כ רייטן להתמנות לשרה; ואם תממש את שאיפתה - כעורכת-דין, לזמן-מה חברת הוועדה לבחירת שופטים ויריבה קנאית של יריב לוין - לזכות בתיק המשפטים, המקנה למחזיק(ה) בו גם מושב בוועדת השרים לבטחון, היא תגיע קרוב מאד לחוד הפיסגה.

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מצטיירת רייטן, לא רק לפי הודאתה, כהישגית ומשימתית - אך לא, חשוב לה להדגיש, ״דורסנית״. היא באה מבית צבאי (חיל הים, כולל בזירת ים סוף; תקליטי להקות צבאיות; כובעי חובלים מועפים מעלה בסיום קורסים) ושורשים בולגרים-טורקיים, רחוק מאד מהקלסתר של טלוויזיה ותקשורת, עולמה לפני המעבר הכפול, תחילה למשפטנות ובהמשך לפוליטיקה. כשבימין עתיר המשתמטים מצקצקים ששירתה בלהקה צבאית אינה מתרגשת. אסתי אבני, לימים חיות, באה מלהקה דומה והנהיגה לימים להקה דומה וחשובה יותר.

היא יודעת לזהות הזדמנויות, להסתער עליהן ולמצות אותן. כך נענתה להצעת היו״ר הקודמת של העבודה, מרב מיכאלי, שלא להסתפק בחברות בוועדת החוקה של המפלגה, אלא להירשם לבחירות המקדימות ולהתמודד, בו-בשבוע וללא בסיס-כוח. התלבטה - בעיניים קולנועיות דימיינה מעל לראשה שעון שמחוגיו מאיצים בה - והעזה והצליחה.

לצד הכרת התודה האישית למיכאלי, על פתיחת הדלת, רייטן אינה סולחת לה על ההימור המופקר שבסירוב להתמזג עם מרצ - אחד הגורמים לשובו של נתניהו לשלטון, על זוועות שלוש השנים שמאז. בעיניה, יש אמת מידה אחידה של דרישה ממנהיגות לשאת באחריות.

כפוליטיקאית מעשית היא משלבת חתירה ל״100 אחוזי מאמץ״ עם נכונות ל״פשרה של 70 אחוז״ עם בעלי השקפות דומות אך לא זהות, כגון המפלגות השונות בברית אנטי-נתניהו. ויתור על טהרנות ביישום חקיקתי ומינהלי של השקפת עולם הוא לדעתה כורח השעה, למניעת אסון של מיחזור ממשלת נתניהו.

הדור הצעיר של לוחמי עזה ולבנון קרוב מאד לליבה של רייטן, אם ללוחם בחטיבת הקומנדו ולבת על סף גיוס לצה״ל. שתיים מהתופעות המדאיגות אותה: ריבוי הלומי הקרב והקצנה כוחנית, אדישה לערכים, בקרב לוחמים מצולקים מחוויות החזיתות הקטלניות והמתישות.

אולפן: אמנון האס