ד"ר נימי לנגר: “משפט קהילתי”—מסגרת גמישה ליצירה ולשמירה על אושר פרטי וקהילתי

מיכאל מירו משוחח עם ד"ר נימי לנגר על עבודת הדוקטורט שהשלים לא מכבר.
עבודת הדוקטורט בוחנת באמצעות צלילה לתוך קיבוץ גשר הזיו את המפגש המשולש בין חקיקה, מדעי האושר והקשרים קהילתיים באגודה שיתופית (קואופרטיב), ומתמקדת בקיבוץ גשר הזיו כמקרה בוחן. אני בוחן כיצד חוקים, תקנות והנחיות חיצוניות (מטעם המדינה, השר והרשמת), בצד נהלים פנימיים (תקנון האגודה, החלטות האסיפה, ועדות והנהלה, מעצבים את רמת האושר של חברי הקהילה וכיצד אם אנו מאמינים שהקהילה תורמת לאושר ולעולם טוב יותר יש לחזק ואיפה כדאי להגבילה. הבחינה נעשית מול מחקרים בתחום מדעי האושר וישומם על המשפט בקיבוץ. תוך שילוב של שיחות עם חברים ומבט על הארכיון המשפטי של הקיבוץ (גם החיצוני של מדינת ישראל וגם הפנימי של קיבוץ גשר הזיו עצמו).

רקע תיאורטי והיסטורי
אריסטו (384–322 לפנה”ס) הציג רעיון של “אאודימוניה”—רווחה והגשמה עצמית—הנשענת על צדק, מוסר וחיי שיתוף. בתקופה דומה, נחמיה (המאה ה־5 לפנה”ס) הוביל את שיקום חומות ירושלים אל מול סכנות משותפות חיצוניות והדגים כיצד מנהיגות המאחדת קהילה סביב מטרה משותפת יכולה להגביר ביטחון ערבות הישגים ואושר.
עם התעצמות ממלכות ואימפריות נוצר מתח בין שלטון ריכוזי לחיי קהילה מקומית. רש”י (רבי שלמה יצחקי, 1040–1105) תרם לפרשנות התלמוד ומקרא מתוך גישה נגישה לקהילה, באמונה שחוק והלכה צריכים להיות מובנים לציבור הרחב, וכך לחזק את הממד הקהילתי (שיתוף) אך גם מתוך צניעות וענווה לקודמיו (אמון) החשובים לסולידריות ושרידות.
העת החדשה המאוחרת
הוגים כמו מקיאוולי (1469–1527), הובס (1588–1679), לוק (1632–1704) ובנת’ם (1748–1832) וגם מיל לאחר מכן פיתחו מודלים שלטוניים ותועלתניים. במאה ה 20 עלה מדד התוצר המקומי הגולמי (GDP) ככלי לניתוח התפתחות כלכלית, אך מהר מאוד שימש ככלי מרכזי בקביעת מדיניות. ביקורת הלכה וגברה על כך שלא נכללים בו היבטים איכותיים כגון אושר חברתי. מסלו (1908–1970) פיתח את היררכיית הצרכים המדגישה את ההיבטים הפסיכולוגיים־חברתיים של מימוש אנושי. מכאן צמח “מדע האושר” (Positive Psychology), המתמקד בהעצמת האדם הרגיל לא החולה וריכוז בחוזקות אופי (Character Strengths) בעשרים שנים האחרונות האושר הפך גם למדע.
ממצאים ודיון: חקיקה מכוונת-אושר באגודה שיתופית
בעבודה על בסיס המודל של עמודי התווך של האושר נותחו חוקים, תקנות, פסקי דין והנחיות חיצוניות לצד חוקים ונהלים פנימיים כגון תקנון האגודה והחלטות אסיפה באגודה שיתופית.
בפרק הדיון מודגש הצורך לזנוח את הציר השיפוטי של “משפט אזרחי מול משפט ציבורי” בכל הנוגע לקהילה שיתופית. במקום זאת, מוצע לאמץ “משפט קהילתי”—מסגרת גמישה המזכירה הסדרים משפחתיים, שבה האמון, ההסכמה הפנימית והנאמנות ארוכת־הטווח חשובים לא פחות מסעיפים חוזיים פורמליים.

מודל המשלב עמודי תווך של מדע האושר—כגון משמעות, יחסים חיוביים, אמון, בריאות נפשית ופיזית—עם מבנה חקיקה רב-שכבתי. העבודה מציעה צעדים מעשיים לרווחה קהילתית, בהם גישור פנימי זמין, מגבלות כהונה, ועדת ביקורת עצמאית ותכנון פיזי־חברתי המעודד מפגש אנושי. מושם דגש על פיתוח תכונות מובילות (Character Strengths) בקרב מנהיגים וחברים, מתוך הבנה שמסגרת משפטית היא תוצאה מכוונת ומכוונת המבוססת על אמנה והבנה תרבות ארגונית המכירה בערכים של שותפות, נדיבות והדדיות.
מבט לעתיד
העבודה מסיקה כי האדם אינו מממש את עצמו רק בעולם חוזי או ציבורי פורמלי. הוא יצור קהילתי מיסודו, והקהילה היא חלק ממנו ולהיפך, רשת אנושית תומכת ומידה של גמישות נורמטיבית. בין אם מדובר בקיבוץ, במשפחה מורחבת, בקהילת מגורים או במקום עבודה. לפיכך, הרעיונות שעלו מניתוח קיבוץ גשר הזיו והאגודה השיתופית יכולים לשרת קהילות מגוונות בעולם המודרני. חזון “משפט קהילתי” המכוון לאושר, הרואה בידע פסיכולוגי וערכים של סולידריות ואחריות בסיס להפעלת החוק, הוא חלק מתנועה משלימה למדדים כלכליים צרים דוגמת GDP תנועה שבמרכזה עומדת אושר האדם במשאו ובמסעו.

קישורים לקטעי וידיאו נוספים הקשורים למחקר של ד"ר נימי לנגר:
חנינה בן מנחם    • פרופ' חנינה בן מנחם I המשפט העברי: מק...  
ריאן ניומק    • Science & Practice: Strengthening Men...  
הגן הנרי    • ILO COOP 100 Interview - Hagen Henry  
מרטין זליגמן    • Dr. Martin Seligman on paving the way...  
דה נב וריצרד ליירד    • Wellbeing: science and policy  
אלינור אוסטורם    • Ending The Tragedy of The Commons | E...  
הימים הראשונים קיבוץ גשר הזיו    • Gesher Haziv's First Days, Seniors-Yo...  
#קואפרטיב,#קיבוץ,#קהילה,#אסיפה,#הרחבה