סיור בשפרעם לקראת חג המולד / HAIFATIMES.CO.IL בחסות ב.מ טק בע"מ

ריח עוגיות מתובלות נישא באוויר, צלילי מזמורי חג מרחפים בין סמטאות האבן העתיקות, ועצי אשוח מנצנצים מבעד לחלונות הבתים. שפרעם, הפנינה הגלילית, לובשת חג לקראת עיד אל-מילאד, (חג המולד) וחושפת בפני המבקרים עולם קסום של מסורת, דו קיום וטעמים.

משפחה מוסלמית ששומרת על בית כנסת עתיק, קהילה נוצרית וותיקה ונוף גלילי משגע. סיור קצר בעיר שפרעם חשף בפנינו אוצר בלום של שכיות חמדה תיירותיות לצד פסיפס אנושי מגוון. הגיע הזמן לגלות את היפהפייה הנרדמת של הגליל
בחודש האחרון הצפון נפתח מחדש לתיירות פנים לאחר הפסקת האש, וזה בדיוק הזמן בו הטבע מתעורר לחיים והאזור משווע לנורמליות, לחידוש החיים המשותפים או לכל הפחות יגרמו לנו לחוש קצת חו"ל במרחק נסיעה של טנק דלק.
ביום חמישי הגעתי עם קבוצה של ישראלים לביקור מרומם נפש בשפרעם, עיר שאינה נקשרת בתודעה שלנו עם תיירות אך בדיוק משום כך ההפתעה הייתה רבה יותר.
בשפרעם עיר עם אוכלוסייה נוצרית גדולה (10,000 אלפים מתוך כארבעים אלף תושבים) ישנה אווירת חג קסומה: לקראת אחר הצהרים אני עולה לנקודת תצפית בשכונה המזרחית בה מתגוררת אוכלוסייה נוצרית. על הבתים קישוטי חג, אחד הרחובות נושא את שמו של אמיל גרינצוויג – פעיל שלום שנרצח בהפגנה נגד מלחמת לבנון הראשונה. באחד הבתים שמשקיף על העיר אני פוגש במנהל חשבונות בשם בילאל חדד שמברך אותי לשלום ונשמע מופתע שלעיר מגיעים תיירים ישראלים. הוא ממליץ לי לרדת אל האזור העתיק ברגל. בדרך אני פוגש את גדעון מארון שעמל על קישוט עגלת הסנטה שלו איתה הוא מסתובב בעיר יחד עם דמויות שמחופשות לסנטה קלאוס ומיקי מאוס: "אחרי השנה הזאת" הוא אומר, "חשבתי שזה יהיה נחמד לשמח את התושבים".
משם בדרך תלולה הגענו אל סמטאות העיר העתיקה, שם הרגשנו כאילו חזרנו אחורה בזמן. הבתים העתיקים, חלקם בני מאות שנים מקנים אווירת קדומים.
בכנסיית 'אחיות נצרת' ההורים אוספים את הילדים שחלקם אף מחופשים ברוח החג בניהם אני פוגש את אימו של טוני בן השלוש שממהרת לסידורים אחרונים לפני החג.
השמש שוקעת, קישוטי החג נדלקים, ושפרעם – הפנינה הקסומה שבגליל – מתעוררת לחיים. זהו 'עיד אל מילאד' - כריסמס מקומי, בין סמטאות האבן ועצי האשוח המנצנצים המדריכה המקומית נאדירה ח'וריה נסור نادرةخورية نصور, בת שפרעם. מספרת על הגיוון של העיר בו היא חיה בה חיים יחדיו מוסלמים, נוצרים ודרוזים. גם נאדירה היא אישה מגוונת ורבת-פנים, בדיוק כמו עיר אבותיה. היא פעילה חברתית ומדריכת תיירים. רוקחת במקצועה ופועלת רבות להחייאת ענף התיירות המקומי בעזרת עמותת 'דרכים שלובות' (מבית מרחבים) שפועלת בעשור האחרון בישובים הערביים ומקדמת 'תיירות חברתית' : "זוהי תיירות מבוססת אנשים" אומרת אילנית הרמתי שנחשבת כמובילה בתחום: "הרעיון הוא להפגיש בין יהודים לערבים בצורה חוויתית וכך יוצא שאנחנו לא מדברים על חיים משותפים, אנחנו עושים חיים משותפים".